(החלטה, שלום ת"א, השופט רז נבון): מה הוא ביהמ"ש אליו יש להגיש את תביעת הספאם?

העובדות: בקשת הנתבעים למחיקת התביעה על הסף (או לחילופין להעברת התביעה לביהמ"ש השלום בי-ם) בשל היעדר סמכות מקומית. המשיב הגיש תביעה נגד המבקשים שעילתה במשלוח דברי פרסומת בדוא"ל, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקשים טענו כי ביהמ"ש נעדר סמכות לדון בתביעה, לאור הוראות תקנה 3(א2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה בסמכות השיפוט המקומית בתביעות אינטרנט [עניין ג'אבר - ת"א 55550-06-16]. 

נפסק: תקנה 3(א2) נכנסה לתוקף בשנת 2006 והביא לשינוי נורמטיבי. אם בעבר הסמכות המקומית לדון בתביעות אינטרנט הייתה בכל מקום בארץ, הרי שהתקנה החדשה העמידה למעשה שתי חלופות סמכות בלעדית - במחוז מגוריו או עסקו של הנתבע, ובמחוז מגוריו או עסקו של התובע. התובע בחר להתעלם מהתיקון לתקנות וטען כי הסמכות המקומית נרכשת מכוח סכום התביעה ומכוח מקום התרחשותה, וזאת למרות שבתביעות בשל פרסום או סחר באינטרנט אין יותר רלוונטיות למקום ההתרחשות כפי שטען המשיב. התביעה צריכה להתברר במקום מגוריו של התובע (גבעת שמואל), המצוי במחוז מרכז. התובענה תישמע בפני ביהמ"ש המוסמך במחוז מרכז.