(החלטה, מחוזי ת"א, השופטת שרה דותן): נדחה ערעורה של חברת Booking על ההחלטה שאפשרה להמציא לה בהולנד את מסמכי התובענה הייצוגית שהוגשה נגדה.

העובדות: ערעור על החלטת הרשמת עינת רביד מיום 3.2.2017 [ת"צ 19529-03-17], שקיבלה את בקשת המשיב 1 לביצוע המצאה אל מחוץ לתחום למערערת. המשיב 1 הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המערערת והמשיבה 2 (פתאל), בה נטען כי המערערת, המפעילה אתר להזמנת שירותי מלונאות, המותאם גם לעברית, מטעה את הגולש הישראלי שעה שהוא מזמין באמצעות האתר חדר בישראל, שכן המחיר המוצג אינו כולל את רכיב המע"מ, בניגוד לחוק הגנת הצרכן. 

הרשמת רביד קבעה כי התקיימו התנאים לצורך אישור ההמצאה אל מחוץ לתחום: א. קיומן של חלופות לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי (500(7), 500(4) ו-500(10); ב. קיומה של עילת תביעה ראויה לדיון; ג. נאותות הפורום. 

נפסק: החלטתה של הרשמת רביד מקובלת על ביהמ"ש, אך הוא בחר להתייחס למספר נקודות. באשר להתקיימות תנאי תקנה 500(7) - "התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה" - יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בעניין אשבורן [ע"א 9725/04], שעה שההליך עוסק בהטעיית צרכנים ישראלים.

יש אף לאמץ את מסקנת הרשמת רביד ביחס לקיומה של "עילת תביעה טובה". המשיב הציג שורת מסמכים מהם עולה לכאורה שהמערערת לא הקפידה על הוראות חוק הגנת הצרכן, בכך שיצרה מצג לפיו המחיר בשקלים המוגדר כ"מחיר כולל", הינו המחיר המלא. מסמכים אלה מהווים תשתית מספקת לשלב דיוני זה.

 המערערת טענה גם כי בשל העובדה ששרתיה ממוקמים בהולנד, לא ניתן לראות בהטעיה הנטענת תובענה המבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה. בדומה להחלטה בעניין זיאס [רע"א 530/12], לשון תקנה 3(א)(5) לתקנות ותכליתה זהים להוראות תקנה 500(7), המעניקה סמכות שיפוט מקומית ביחס לעוולה שבוצעה מחוץ לתחום המדינה. הנקודה המהותית שיש ליישמה בשאלה היא מקום ביצוע העוולה, שעה שמדובר בפרסום חובק עולם המבוצע באמצעות רשת האינטרנט. בעניין זה הפרסום היה בעברית ומיועד לתושבי מדינת ישראל.

הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות ב"כ המשיב 1, בסך 20,000 ש"ח.