(פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, הרשם איתי רגב): הנתבעת לא הוכיחה כי התובע הסכים לאמור בגלויית ההצטרפות למועדון הלקוחות, אף אם נכללו בה פרטיו האישיים.

העובדות: התובע טען כי קיבל מהנתבעת 12 הודעות פרסומת ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי התובע אישר את קבלת דברי הפרסומת וכי יכול היה להסיר עצמו מרשימת התפוצה ולא עשה כן.

נפסק: אין מחלוקת כי ההודעות נשלחו על-ידי הנתבעת. ההודעות עושות שימוש בשמה המסחרי של הנתבעת (שיפודי ציפורה) והן מהוות דברי פרסומת כמשמעותן בחוק. הנתבעת הציגה גלויה לרישום למועדון לקוחותיה ובה פרטי התובע והודעה כי הוא מאשר קבלת מידע פרסומי. הגלויה אינה חתומה על-ידי התובע והוא מכחיש כי מילא אותה. הנטל להוכיח כי הגלויה נערכה על-ידי התובע מוטל על הנתבעת ואין בידה להרים נטל זה. מהעדות עולה כי את הפרטים בגלויה מילא ככל הנראה שליח של הנתבעת, אך זה לא הוזמן לדיון ולא העיד. לא ניתן להקיש מעצם קיומה של הגלויה את הסכמת התובע לאמור בה, אף אם נכללו בה פרטיו האישיים. התובע הרים את הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי הנתבעת שלחה אליו דברי פרסומת ללא הסכמתו. התובע טען כי לא לחץ על הקישור שצורף להודעות מחשש לנזקים שייגרמו למכשיר הטלפון שלו. הנתבעת תשלם לתובע סך של 4,000 ש"ח.