(פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, הרשם איתי רגב): התובע לא הוכיח כי דברי הפרסומת שנשלחו אליו הגיעו מהנתבעת.

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 5 דברי פרסומת לטלפון הנייד, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע ערך את תביעתו באמצעות חברת ספאם אוף, אך נציג החברה לא נכח בדיון ולא העיד על חלקו בעריכת התביעה ואיסוף הראיות עליה התבססה. התובע בחר שלא לדחות את הדיון וביקש להסתמך רק על נספח א' לתביעתו, הכולל את תוכנן של ההודעות. בהודעות לא מצוין שם הנתבעת כשולחת, אלא הן כוללות הצעות לנופש וקישור ללחיצה לקבלת פרטים נוספים. הנתבעת הכחישה כי שלחה לתובע הודעות הכוללות דברי פרסומת.

נפסק: התובע לא הוכיח כי דברי הפרסומת שנשלחו אליו הגיעו מהנתבעת. דברי הפרסומת, כשלעצמם, אינם מלמדים על קשר מפורש לנתבעת. התובע לא לחץ על הקישורים שבהודעות באופן שמלמד כי הם מקשרים בין ההודעות לנתבעת, וויתר על הטענה כי בדיקה כזו נערכה כשביקש להסתמך רק על נספח א' לכתב התביעה. דין התביעה להידחות. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 300 ש"ח.