(פסק-דין, תביעות קטנות קריות, הרשמת יונת הברפלד-אברהם): דובר מד"א לא חייב להוסיף עיתונאי פרטי לרשימת התפוצה שלו ב-Whatsapp מפני שהאפליקציה איננה מרחב ציבורי שבו אסורה הפליה.
העובדות: תביעה כספית מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000. התובע, העוסק בעיתונות כצלם וכתב, טען כי הנתבע הפלה אותו שעה ששלא השיב להודעות ששלח ביחס לסיקור אירועים וכן בכך שלא צירף אותו לקבוצת ווטסאפ של מד"א. הנתבע, המשמש כדובר מד"א, דחה את טענות התובע וטען, בין היתר, כי מד"א אינו עוסק באספקת מידע חדשותי, כי אם בהצלת חיים וכי נהליה של מד"א הם להפיץ את המידע לעיתונאים העובדים במערכות תקשורת כתובה או אלקטרונית, בעוד שהנתבע הוא עיתונאי פרטי.
נפסק: נטל ההוכחה מוטל על התובע והוא לא הוכיח כי היה מקום לתבוע את הנתבע באופן אישי וכי כלל קיימת עילת תביעה לפי החוק עליו הסתמך, גם לא כנגד מד"א. לא היה מקום מלכתחילה להגיש תביעה אישית כנגד הנתבע. הנתבע פעל בהתאם לנהלי מד"א ולא חרג מהם. לו סבר התובע כי נהלי מד"א אינם סבירים, היה עליו לפנות לערכאות המתאימות בתביעה המתאימה ולא להגיש תביעה אישית נגד אורגן בחברה. גם אם היתה לתובע עילת תביעה נגד מד"א מכוח החוק, ואין לו, ממילא היה מקום לדחות את התביעה נגד הנתבע מכוח סעיף 7א לפקודת הנזיקין.
תפקידה של מד"א אינו כולל עדכון שוטף במאורעות האגודה. דובר האגודה אינו פועל במנותק מהאגודה או מטרותיה ואינו יכול לפעול אחרת ממטרות האגודה. תפקידו של הדובר כפוף לנהליה של האגודה והשירות הציבורי שהוא נותן הוא ביחס למטרותיה. תפקידה של מד"א אינו מתן שירות ציבורי בנושאי תקשורת ולכן לא ניתן לטעון כי אי הוספת התובע לקבוצת ווטסאפ, או אי מתן מענה להודעה ששלח, היא הפליה לפי החוק. עיסוקו של הנתבע אינו מענה להודעות עיתונאים עצמאיים בווטסאפ, כי אם פרסום עצמוני ובחירה מושכלת של חשיפת אירועים כאלה ואחרים בפני כתבים והציבור בכללותו.
המידע המפורסם באתר מד"א נגיש לכל, כאשר זהו המרחב הציבורי במקרה זה, בו יש חובה לתת שירות ללא הפליה. אפליקציית הווטסאפ בסלולרי של עובד הציבור אינה בגדר החלל הציבורי במקרה כגון זה ועל כן אין היא נחשבת בגדר הפליה, וגם לא מענה להודעת ווטסאפ שנשלחת לאדם פרטי, או ציבורי, באמצע הלילה. התובע לא הוכיח כי הופלה לפי החוק, אלא הוא אף מנצל את החוק ומטרתו לרעה בהגשת התביעה. התביעה נדחתה. התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 1,000 ש"ח.