(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט דורון חסדאי): החידוש האוטומטי של המנוי המקוון לעיתון הארץ הוביל לתביעה ייצוגית.

העובדות: בקשה מוסכמת להסתלקות לבקשה לאישור תובענה כייצוגית, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות. בשנת 2013 רכש המבקש מהמשיבה, באמצעות אתר המשיבה, מנוי שנתי למהדורה הדיגיטלית של עיתון "הארץ". המבקש טען שעל-אף שנרשם כמנוי לשנה אחת בלבד, המשיבה האריכה את המנוי באופן חד-צדדי לשנתיים נוספות, ואף העלתה את המחיר באופן חד-צדדי משנה לשנה. המבקש טען כי התנהלות המשיבה נוגדת את סעיפים 13א(א), 13א(ג)(1) - 13א(ג)(2) לחוק הגנת הצרכן, לפיהם על עוסקים לקבל הסכמה פוזיטיבית מהצרכן בעת הארכת ההתקשרות ביניהם. בנוסף, נטען כי התנהלות המשיבה עולה כדי הטעיה צרכנית, לפי סעיף 2 לחוק.

המשיבה טענה, בין היתר, כי ציינה בפני לקוחותיה שביקשו לרכוש מינוי כי זה יתחדש באופן אוטומטי וכן כי ציינה את המחירים גם לאחר סיום השנה הראשונה. עוד טענה המשיבה כי מנוי שנתי פירושו מנוי המתחדש מדי שנה, כך שאין לו למעשה מועד סיום ומדובר בעסקה מתמשכת שהסעיפים לעיל אינם חלים לגביה. 

נפסק: במסגרת הבקשה המוסכמת חזר בו המבקש מטענותיו לעניין חוק הגנת הצרכן והאיסור על חידוש מנוי אוטומטית וביקש לקבל את טענות המשיבה בעניין. נטען כי המשיבה ביצעה שינויים באתר האינטרנט שלה בעקבות פניית המבקש, המחדדים את תנאי ההתקשרות, וכי בעקבות הפנייה גילתה המשיבה חיוב עודף של חלק מלקוחותיה, מה שהוביל להשבה של כ-260,000 ש"ח ללקוחות אלה. הצדדים הסכימו כי כנגד ההסתלקות תשלם המשיבה 50,000 ש"ח למבקש ולב"כ. 

בקשת האישור העלתה בשלב זה עילה לכאורה בעניין הארכת המנוי באופן אוטומטי, ובוודאי לעניין העלאת סכום המנוי, אשר המשיבה הודתה כי נעשה בטעות. אין ספק כי לציבור קמה תועלת בדמות השבה מלאה של הכספים שנגבו מלקוחות המשיבה ביתר, הגם שמסופק ביהמ"ש לעניין התועלת לציבור שקמה בעקבות שינוי נוסח ההתקשרות באתר המשיבה, שכן כך או כך מדובר בחידוש מנוי אוטומטי, מקום בו התובענה הייצוגית באה לתקוף את עצם החידוש. אלא, שקיים קושי בכך שלא הגשת התובענה הייצוגית היא זו שהובילה להשבת הכספים, אלא פנייתו המקדימה של המבקש. כך גם ביחס לשינויים באתר המשיבה.

יחד עם זאת, אין בכך לאיין תשלום שכ"ט לתובע ולבא-כוחו. בנסיבות העניין יעמוד הגמול ושכר הטרחה על סך של 16,000 ש"ח בצירוף מע"מ. ההסתלקות אושרה.