(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט גרשון גונטובניק): לא ניתן להסתפק בהמצאת התביעה בדוא"ל, אף אם הנתבע היה מודע לכך.
העובדות: ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום מקרקעין מיום 16.6.2016. המערער הוא בעל דירה בבניין ברמת-גן. התגלע סכסוך בינו לבין המשיבה, נציגות הבית. המשיבה טענה כי המערער לא שילם את מלוא חלקו בהוצאות הרכוש המשותף ועל רקע זה הגישה תובענה למפקחת. המערער לא הגיש כתב הגנה ובפסק דינה המפקחת קבעה כי אין מניעה לתת פסק-דין על יסוד כתב התביעה. המערער טען, בין היתר, כי ההמצאה של כתב התביעה לא היתה כדין, ומכאן שלא היה מקום ליתן פסק-דין בהיעדרו, שכן התובענה נשלחה אליו בדוא"ל ולא בדרכי ההמצאה הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי.
נפסק: מה דינו של מי שיודע כי נפתח נגדו הליך משפטי, אך בה בעת התובענה לא הומצאה לו כדין? האם בנסיבות המקרה היה מקום להעדיף את הידיעה על פני ההמצאה? עיון בפסק דינה של המפקחת מראה כי הסוגיה לא נידונה על-ידה. הקביעה בפסק-הדין כי המצאת ההזמנה בוצעה כדין נשענה על הנחה עובדתית שגויה, ולפיה בוצעה המצאה כדין, בעוד שהצדדים מסכימים כי לא בוצעה המצאה כדין. די בטעות זו כדי לבטל את פסק-דינה של המפקחת. לא ניתן בנסיבות העניין להחליף את ההמצאה בידיעה. העובדה כי המערער קיבל את כתב התובענה באמצעות דוא"ל, והיה מודע לכך, איננה יכולה להוות תחליף להמצאה כדין.
כמה שיקולים עומדים בבסיס עמדה זו: א. התקנות מתייחסות באופן פרטני להמצאה באמצעות דוא"ל ומאפשרות אותה בנסיבות מסוימות (תקנות 497ב1 ו-497ג(א)). לא הוצגו נתונים כי לרשות המערער עומדת תיבת דוא"ל מאובטחת לפי התקנות, או כי בוצעה המצאה באופן אחר העולה בקנה אחד עם הוראות התקנה. מתקין התקנות לא היה מעוניין לאפשר המצאה שלא בהתאם להוראותיו, משיקולי הגנת מידע ופרטיות. מתן אפשרות להכיר, באופן מעשי, בהמצאה בדוא"ל באמצעות שימוש בכלל הידיעה, יעקוף את רצון מתקין התקנות להסדיר את התחום וכזאת אין לעשות.
ב. הסתפקות בידיעה היא החריג והכלל הוא ההמצאה כדין. על המשיבה היה מוטל הנטל להצדיק את החלפת ההמצאה בידיעה והיא לא עמדה בנטל; ג. רוב הפסיקה העוסקת ביחס שבין הידיעה להמצאה עניינה בשלב הערעור, לאחר שכבר ניתן פסק-דינה של הערכאה הראשונה. כאן עניין לנו ביישום כלל הידיעה על הבירור בערכאה הראשונה. יישום כלל הידיעה בשלב זה מהווה פגיעה קשה יותר בנתבע. לא ניתן בנסיבות העניין להסתפק בידיעה חלף המצאה כדין. הערעור התקבל ופסק דינה של המפקחת מבוטל. התובענה תוחזר אל המפקחת להמשך דיון לגופו של הליך, שהזימון אליו ייעשה כדין.