(פסק-דין, שלום ת"א, השופט אביים ברקאי): היתר ספציפי להשתמש בתכני אתר אינטרנט גובר על איסור כללי בגוף האתר.

העובדות: הנתבעת רכשה מהתובעת מכשיר הדמיית שיער והוא נמסר לה לאחר הדגמה, אך ללא כל אישור רפואי, הוראות הפעלה, דברי הסבר או כל מסמך אחר. הנתבעת טענה כי בעת הרכישה הפנו אותה התובעים למסמכים ולהסברים באתר התובעת ומסרו לה שהיא רשאית לעשות שימוש בתוכן האתר, אך מבלי לציין את שם התובעת. התובעים איתרו באתר הנתבעת מאמר הלקוח מאתר התובעת ולטענתם שימוש זה מהווה הפרת זכויות יוצרים, פגיעה בזכותם המוסרית ועוד.

נפסק: שאלה עיקרית היא האם הנתבעת קיבלה היתר לעשות שימוש באשר נרשם באתר התובעת. יש להעדיף את גרסת הנתבעת בעניין זה על פני זו של התובעים. הנתבעת אכן קיבלה היתר לעשות שימוש בתוכן אתר התובעת. גרסת הנתבעת סבירה ומתקבלת יותר מגרסת התובעים. עדויות התובע 2 ועדי התובעים הנוספים נסתרו מאליהן וקרסו בשל חוסר אמינותן. הנתבעת הציגה עמדה אחידה וקוהרנטית. 

אדם הקונה מכשיר טיפוח חשמלי רשאי לצפות שיקבל דפי הסבר ביחס לאותו מכשיר, חוברת הפעלה וכו'. התובעת לא סיפקה או מסרה יחד עם המכשיר כל הסבר בכתב. סביר ואף ברור שהנתבעת תבקש מסמכים בכתב ומכאן סבירה אף גרסתה לפיה הופנתה לאתר התובעת וכי התובעת התירה לה לעשות שימוש בתכנים. גרסת התובעים היא גרסה המתאימה לאינטרס שלהם לזכייה בהליך המשפטי, אך אינה תואמת התנהלות אנשי מסחר המוכרים את מוצריהם. הקביעה בדבר ההפניה לאתר האינטרנט היא גם לעשיית שימוש באמור בו, לרבות שימוש במקטע המאמר מושא התובענה. אתר התובעים כולל אזהרה לפיה אין לעשות באמור בו שימוש אלא בהיתר בכתב. היתר בכתב לא התקבל, אולם משנקבע כי היתה הסכמה ספציפית הרי שאין רלבנטיות לסייג הכללי באתר התובעים.

אין מקום לקבוע פיצוי בגין הטענה להפרת הזכות המוסרית. יש לקבל את גרסתה העובדתית של הנתבעת באשר להסכמות עם התובעת ומשכך יש לקבל את העובדה שהוסכם לא לציין את שמה של התובעת בפרסומי הנתבעת. לו היה מקום לקבוע פיצוי בגין הפרת הזכות המוסרית, היה זה עומד על הסך של 1,500 ש"ח בלבד וזאת בשל היקף ההפרה והסרתה ובעיקר לאור תום ליבה של הנתבעת. התביעה נדחתה. התובעים ישאו בהוצאות הנתבעת בסך 7,500 ש"ח.