(פסק-דין, שלום כפ"ס, השופטת מרב בן-ארי): תביעת לשון הרע. התובע הוא איש עסקים ופעיל פוליטי. הנתבע הוא קרוב משפחתו. רעייתו של התובע הוציאה לאור ספר העוסק בקורות חייה של אמו של התובע. הנתבע, יחד עם אחיו, אף הגיש תביעת לשון הרע עקב תיאורים שהופיעו בספר אודות אביו. הנתבע שלח הודעה בפייסבוק לקרובת משפחתו, בעניין הוצאתו לאור של הספר, בה התייחס לתובע וכינה אותו גם "גנב לא קטן". בעקבות הודעה זו הוגשה התביעה. נפסק -

הנתבע שלח הודעת פייסבוק לקרובת משפחתו. אמנם אין מדובר ב"פוסט" המפורסם לעיני כל, אלא בהודעה פרטית, אולם לפי הגדרות חוק איסור לשון הרע מדובר בהודעה שהיתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והיא הגיעה לאותו אדם. לפיכך, ההודעה מהווה "פרסום" כהגדרתו בחוק [בדומה לעניין סטרוגנו - ת"א 47032-04-14]. האמירה "גנב לא קטן" מהווה לשון הרע. לא הוכח כי היה בפרסום אמת ושהיה בו עניין ציבורי כלשהו. ההגנות שהנתבע טען להן לפי סעיף 15 לחוק אינן מתקיימות. הנתבע טען עוד כי הפרסום חוסה תחת הגנת זוטי דברים לפי סעיף 7 לחוק, הואיל ומדובר בתכתובת פרטית עם בת משפחתו. המבחן לבחינת ההגנה הוא אם אדם סביר היה מבין את העניין לביהמ"ש.

הגדרתו של אדם כגנב במסגרת התכתבות אישית עם קרובת משפחה בפייסבוק אינה מעשה של מה בכך. הכינוי "גנב" הוא כינוי פוגעני הפוגע בשמו הטוב של האדם ואדם סביר היה מביא עניין מעין זה לביהמ"ש. הדברים לא נכתבו ב"עידנא דריתחא". הנתבע כתב את הדברים ביישוב הדעת ולא הפנה אותם לתובע בע"פ או בכתב בזמן שהתנהל ויכוח ביניהם. עם זאת, בהתחשב בהיקף המצומצם של הפרסום, ובעובדה שנשלח לגורם אחד בהודעה פרטית, יש כדי לצמצם את היקף הפיצוי המגיע בגינו. יש להעמיד את הפיצוי על סך של 9,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 9,000 ש"ח.