(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט מני מזוז): בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה [רת"ק 42578-11-16], בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה [ת"ק 8130-06-16], שדחה את תביעת המבקש לפיצוי מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בגין הודעות דוא"ל ששלחה אליו האוניברסיטה הפתוחה גם לאחר סיום לימודיו. נפסק -

אין בבקשה כל ממש ומוטב היה לה שלא הוגשה. משהוגשה, דינה להידחות. הבקשה אינה עומדת באמות המידה המחמירות למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", בפרט שעה שמדובר בבקשת רשות ערעור על פסק-דין של ביהמ"ש לתביעות קטנות. בניגוד לטענת המבקש, ביהמ"ש המחוזי לא החריג את "כלל המוסדות האקדמיים מהחוק, באופן המעניק להם חסינות ממנו". כל שקבע הוא כי נוסף לנימוקיו של ביהמ"ש לתביעות קטנות לדחיית התביעה, קיימים גם "שיקולים מערכתיים" המצדיקים את אי-קבלתה, שכן "ככל שהתביעה היתה מתקבלת היה הדבר מוביל להצפתם של בתי המשפט בתביעות רבות של סטודנטים ו/או בוגרים של המוסדות האקדמיים בגין קבלת הודעות עדכון מאותם מוסדות ומאידך היה נמנע מן הסטודנטים ו/או הבוגרים קשר משמעותי ומידע תורם אותו מבקשים מוסדות הלימוד לחלוק עם סטודנטים ובוגרי המוסד הלימודי". אין מדובר בגוף מסחרי או אחר המציף את הפרט בהודעות פרסומיות שלא בהסכמתו, אלא בגוף ציבורי חינוכי השולח הודעות עדכון למי שנמנה על בוגריו. לא לתכלית זו חוקק סעיף 30א לחוק. המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,500 ש"ח.