(פסק-דין, תביעות קטנות ב"ש, הרשמת ליאורה וינשטיין): התובעת טענה כי הנתבעת שיגרה אליה 2 מסרונים פרסומיים, ללא הסכמתה, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעת נעזרה בנמען נוסף שקיבל מסרונים עם תוכן זהה, במטרה לזהות את המפרסם. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובעת משמשת שליחתה של חברת "ספאם אוף", כי הודעות מטעמה נשלחות אך ורק לנמענים שביצעו רישום מסודר באחד מאתרי החברה או שותפיה, וכן כי ההודעות מהוות הצעות עבודה שאינן "דבר פרסומת". נפסק -

התובעת טענה כי נרשמה ל"יורם לימודים" כיוון שהתעניינה בלימודים לבחינה הפסיכומטרית. הנתבעת טענה כי היא פועלת כקבוצה בתוך "יורם לימודים" וכי ההסכמה עליה חתומה התובעת היא לקבלת חומר פרסומי בכל נושא, מכל גורם שהוא. יש בכך טעם לפגם. החתמת מי שנרשם לאתר לצורך קבלת מידע הנוגע לבחינה הפסיכומטרית, על קבלת חומר "מכל גורם שהוא ובכל נושא שהוא" עלולה לאפשר לשלוח חומר פרסומי בכל תחום ואף חומר תועבה, חומר מיסיונרי וכיו"ב. על הנתבעת היה לצמצם את רשימת הנושאים שלגביהם היא מחתימה את מי שנרשם לאתרה ולהגביל את הגורם השולח לה עצמה. מדובר במעין תנאי מקפח בחוזה אחיד וכזה שנרשם בחוסר תום לב. על הנתבעת היה לרשום בהודעות גם דרכים ליצירת קשר ולא רק את המילה "הסר".

היות והתובעת נרשמה ל"יורם לימודים" ולא לטרמינל, היה על הנתבעת לרשום בהודעות ששלחה לתובעת את המילים "יורם לימודים", על-מנת שהתובעת תדע כי מקור קבלת החומר הוא באתר אליו נרשמה. אמנם קיימת פסיקה לפיה משלוח הצעות עבודה אינו מהווה פרסומת אסורה, אך גישה זו יש לבחון באופן יחסי ולא מוחלט. הנתבעת אינה מכחישה כי היא מרוויחה עמלה מכל השמה. התנהגותה שלה במשלוח הפרסום היא כשל מי שאף הוא עצמו חושב כי המעשה אסור. היא אינה מצרפת את פרטיה למודעה (בניגוד לסעיף 30א(ה)(2) לחוק) ומוסיפה את המילים "כן" ו"הסר". המידע שנשלח במסרונים הוא "דבר פרסומת". בין הנימוקים להפחתת הפיצוי ניתן למנות את העובדה כי התובעת לא לחצה על "הסר" והעובדה כי נרשמה לקבלת חומר פרסומי. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 500 ש"ח עבור המסרון הראשון (לאחר ההרשמה) ו-250 ש"ח עבור המסרון השני (שלפני לא לחצה התובעת על "הסר"), וכן הוצאות בסך 150 ש"ח.