(פסק-דין, תביעות קטנות הרצליה, השופט אמיר ויצנבליט): תביעה לפיצוי בסך 14,500 ש"ח. התובע ניהל מו"מ עם הנתבעים ביחס להשכרת דירתו. לאחר ניהול מו"מ במשך מספר חודשים, התחוור לתובע כי הנתבעים אינם מעוניינים בדירה. התביעה התבססה, בין היתר, על המסרונים שהוחלפו בין הצדדים במהלך המו"מ. נפסק - אין חולק כי בין הצדדים התנהל מו"מ בקשר להשכרת דירתו של התובע, לאורך מספר חודשים. הנתבעים ביקרו בדירה מספר פעמים והתובע שלח אל הנתבעים טיוטת חוזה, שביחס אליה היו אמורים הנתבעים להעביר הערות. הצדדים אף תכננו להיפגש על-מנת לחתום על החוזה. בסופו של דבר ההערות לחוזה לא הועברו והחוזה הכתוב לא נחתם. אחת השאלות המתעוררות היא האם ניתן לראות במגעים בין הצדדים ככאלו שהבשילו לכדי הסכם מחייב (שאותו הנתבעים הפרו), וזאת חרף אי-החתימה על הסכם כתוב. לפי דין, שכירות לתקופה של פחות מ-5 שנים אינה חייבת להיעשות בהסכם בכתב. קיימים מצבים שבהם ניתן לראות את הצדדים כקשורים זה עם זה בחוזה, חרף היעדרה של חתימה על מסמך כתוב. בהלכת בוטקובסקי נדון מקרה שבו הצדדים למו"מ לא חתמו על חוזה בכתב, אולם בפגישה קודמת ביניהם לחצו ידיים והשיקו כוסיות לחיים. ביהמ"ש העליון הגיע למסקנה כי בין הצדדים נכרת חוזה חרף אי-החתימה על ההסכם הכתוב, בין היתר בהתבסס על אותה לחיצת ידיים והרמת כוסית. כמעט 30 שנה חלפו מאותה הלכה ובמקרה דנן הצדדים לא לחצו ידיים ואף לא השיקו כוסיות. את השקת הכוסיות החליף מסרון שאותו מלווים הסמלים הידועים כאמוג'י.

עם חלוף העתים משתנות הדרכים להביע גמירות דעת להתקשר בהסכם. את הרמת הכוסית של ימים עברו החליפה שליחת סמל גראפי של בקבוק שמפניה. אחד הסממנים לשאלה האם הצדדים רואים עצמם קשורים ביחסים חוזיים הוא הפגנת חגיגיות לברך על המוגמר: לחיצת יד, הרמת כוסית, וכיום שליחת סמלים גרפיים המצביעים על חגיגיות, דוגמת אלה ששלחה הנתבעת 2. יתכן מקרה שבו יראו צדדים כקשורים בחוזה על בסיס מסרונים כפי שנשלחו במקרה זה. עם זאת, בנסיבות המקרה, לא עלה בידי התובע לסתור את החזקה שלפיה צדדים המתכוונים לחתום על חוזה בכתב, רואים אותם כמי שלא התכוונו להתקשר בהסכם זה עם זה אלא לאחר החתימה. הצדדים לא ראו עצמם קשורים בחוזה בהיעדר קיומה של חתימה. הגם שבין הצדדים לא נכרת הסכם מחייב, והם לא צלחו את שלב המו"מ, הרי שעל הצדדים למו"מ לנהוג זה כלפי זה בתום-לב. הנתבעים לא נהגו בתום לב כלפי התובע. כאמור, אין בסמלים הגראפיים כדי ללמד על הבשלת המגעים בין הצדדים לכדי הסכם מחייב, אך הסמלים שנשלחו תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום לב. בעת המודרנית, לשימוש בצלמיות האימוג'י עשוי להיות משמעות המלמדת על תום-ליבו של הצד למו"מ. הצלמיות ששלחה הנתבעת 2 (סמיילי, בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד) משדרות אופטימיות רבה. אף שלא היה במסרון כדי להקים חוזה מחייב, הוא עדיין הוביל להסתמכות גדולה של התובע על רצון רב של הנתבעים לשכור את דירתו. הנתבעים ישלמו לתובע 7,250 ש"ח והוצאות בסך 750 ש"ח.