(החלטה, מחוזי ת"א, הרשמת עינת רביד): בקשת המבקש להיתר המצאה אל מחוץ לתחום למשיבה 1 (בוקינג). המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בוקינג והמשיבה 2 (פתאל), בה נטען כי בוקינג, המפעילה אתר להזמנת שירותי מלונאות, המותאם גם לעברית, מטעה את הגולש הישראלי שעה שהוא מזמין באמצעות האתר חדר בישראל, שכן המחיר המוצג אינו כולל את רכיב המע"מ, בניגוד לחוק הגנת הצרכן. ביום 19.7.2015 ביטל ביהמ"ש את ההחלטה להכיר בהמצאת מסמכי התביעה ל- Booking.com Israel כהמצאה לידי בוקינג (שמושבה בהולנד), אך התיר למבקש להמציא את התביעה לחו"ל. בוקינג ערערה על ההחלטה וביום 31.12.2015 הגיעו הצדדים להסכמה כי הדיון בבקשה להיתר המצאה יוחזר לביהמ"ש לדיון בהתקיימות כלל הפרמטרים הנדרשים למתן היתר, למעט נושא הפורום שכבר הוכרע [ע"ר 41070-09-15]. לאחר שהתיק הוחזר, ניתנה ביום 7.1.2016 החלטת ביהמ"ש לפיה מתקיימים התנאים בתקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, המצדיקים היתר המצאה למשיבה. על החלטה זו הגישה בוקינג ערעור נוסף, שהתקבל [ע"ר 59564-02-16], וביום 18.7.2016 נקבע כי יש לבטל את ההחלטות בנושא היתר ההמצאה שכן הבקשה להיתר המצאה לא נתמכה בתצהיר כדין. יחד עם זאת נקבע כי אין בכך כדי למנוע מהמבקש להגיש בקשה כהלכתה. בעקבות החלטה זו הגיש המבקש את הבקשה הנדונה להיתר המצאה. נפסק - 

• על המבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט להראות כי עניינו בא בגדר אחת העילות בתקנה 500 וכי עומדת לו עילה לגופו של עניין, "תביעה הראויה לטיעון" שיש לדון בה. רמת ההוכחה הנדרשת נמוכה מזו שבהליך האזרחי. בהתקיים אחת או יותר מחלופות התקנה, רשאי ביהמ"ש להתיר המצאת כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום. לביהמ"ש מסורה סמכות שבשיקול דעת אם להתיר את ההמצאה ובין שיקוליו יביא את שאלת "נאותות הפורום".
• קיום "עילת המצאה" - יש לבחון אם מתקיימים התנאים להמצאה מחוץ לתחום לפי תקנות 500(7), 500(4) או 500(10), מכוחן עותר המבקש למתן ההיתר. תקנה 500(7) קובעת כי ביהמ"ש רשאי להמציא כתב בית דין אל מחוץ לתחום כאשר התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה. אין די בקרות הנזק בישראל.
• המבקש טען כי האתר בשפה העברית ומיועד לגולשים מישראל, מפורסם ומקודם במנועי חיפוש בעברית וכי המעשים בוצעו על-ידי בוקינג בישראל. בוקינג טענה כי מושבה בחו"ל וכך גם שרתיה ולכן אין לקבל הטענה לעניין ביצוע העוולה בישראל. יפים דברי ביהמ"ש בעניין Ciappa [ת"א 30847-12-13], לפיהם הפרסום באינטרנט הוא פורץ גבולות טריטוריאליים ואין מקום לראיה מצמצמת התוחמת את המעשה למקום מושבו של המפר. במקרה זה הפרסום נעשה באינטרנט, בעברית, כאשר אספקת השירות היא למלונות בארץ, על-ידי אזרח ישראלי, בתחומי מדינת ישראל, בחיוב במטבע ישראלי ובשים לב לפסיקה לעיל יש לקבל את טענת המבקש כי חלה תקנה 500(7).
• באשר לתחולת תקנה 500(4), יש לקבל את טענת המבקש כי מדובר גם בתביעה לביטול חוזה, שכן נתבע סעד של ביטול תנאי מקפח בחוזה אחיד (ההוראות המחילות על המשתמש הישראלי את הדין ההולנדי). התקנה קובעת כי היא תחול באחד המקרים המנויים בה, כאשר במקרה זה די בתקנת משנה 500(4)(א) - "החוזה נעשה בתחום המדינה". ההתקשרות באמצעות האינטרנט, דרך אתר בעברית, באמצעות המבקש, היא התקשרות שנעשתה בתחומי מדינת ישראל.
• באשר לתחולת תקנה 500(10), הרי שבהתאם לתקנה זו על המבקש לעמוד בשני תנאים. הראשון, שהתביעה הוגשה כהלכה בתחום המדינה ולו לאחד מהנתבעים; והשני, שהנתבע, בעבור מתבקש היתר המצאה, הוא בעל דין דרוש או נכון לדיון בתובענה. ביחס לתנאי הראשון, אין חולק כי התביעה נמסרה לפתאל ואין מקום לטעון בשלב זה כי מדובר בתובענה משוללת יסוד על פניה. באשר לתנאי השני, בשים לב לטענות נגד בוקינג לפיהן היא זו המבצעת הטעיה של הגולש הישראלי, המזמין באמצעותה חדרי מלון בישראל, לרבות במלונות פתאל, הרי שמדובר בבעל דין דרוש או נכון. 
• עילת תביעה של המבקש - די בטענות שהועלו על-ידי המבקש בבקשה להיתר המצאה וכן בבקשה לאישור התובענה הייצוגית כדי לקבוע כי עומדת לו "תביעה הראויה לטיעון". באשר לטענות בוקינג כי אין היא יודעת מי מבצע את ההזמנה והאם מדובר בתושב ישראל או תייר, הרי שמדובר בטענות שיוכרעו כאשר התיק ינוהל לגופו, ולא במסגרת שאלת היתר ההמצאה.
• הפורום הנאות - אין לקבל את הטענה כי הפורום ההולנדי הוא הפורום הנאות לפי מבחן מירב הזיקות. מדובר בנושא ישראלי מובהק, משום שעילת התביעה מתייחסת רק ללקוחות הישראליים של בוקינג, אשר רק לגביהם נטען כי בוקינג אינה מיישמת את הוראות חוק הגנת הצרכן הקובעות כי המחיר המפורסם לכלול את המע"מ, וזאת כאשר בוקינג מפעילה את האתר, בין היתר, בישראל, בעברית, ופונה ללקוחות הישראליים.
• לכך יש להוסיף כי שיקולי מדיניות ושיקולי ציפיות סבירים של הצדדים מצביעים על כך שחברה בינלאומית המנהלת את עסקיה באמצעות האינטרנט תבוא להתדיין במקום שבו נמצאים לקוחותיה ולא להפך [עניין פייסבוק - ת"צ 46065-09-14]. באשר לטענת בוקינג לקיומה של תניית שיפוט זרה אותה יש לכבד, אזי בעניין PayPal דן ביהמ"ש בתנייה דומה וקבע כי מדובר בתנאים מקפחים בחוזה אחיד, קביעה אותה ניתן להחיל אף על המקרה הנדון [ת"צ 39292-04-13]. יש לקבל את בקשת המבקש להיתר המצאת התביעה לחו"ל למשיבה.