(החלטה, מחוזי ת"א, השופטת אביגיל כהן): בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בהרצליה [ת"ק 42665-01-16], שדחה את תביעת המבקש מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ביחס למסרונים שנשלחו אליו. ביהמ"ש קמא דחה את תביעת המבקש וקבע כי המשיבה היא חברת תקשורת בלבד, שאפשרה את משלוח המסרונים עבור אחר, אך אינה ה"מפרסם". מכאן הבקשה. נפסק - דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות. המקרה אינו נכנס לגדר החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות. לא מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים. ביהמ"ש קמא קבע כי המשיבה אינה "מפרסם" כהגדרתו בחוק התקשורת, הואיל וממכלול הראיות החלקיות שהוצגו בפניו ומדרך הטיעון הקלוקלת של המבקש בכתב התביעה, לא ניתן לקבוע כי המשיבה פעלה בניגוד לרישיון הכללי שניתן לה על-ידי משרד התקשורת. המבקש לא טען בכתב התביעה מה עילת התביעה כלפי המשיבה ומהעיון בו מתקבל הרושם כאילו המשיבה היא ששלחה בעצמה את המסורנים כחברה שנותנת הלוואות ולא כחברת תקשורת המאפשרת את הפלטפורמה הטכנולוגית למשלוח אותם מסרונים. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 6,000 ש"ח.