(החלטה, מחוזי ת"א, הרשמת נועה גרוסמן): המבקש הגיש בקשה להמצאת המרצת הפתיחה (לאישור פסק בורר) אל מחוץ לתחום השיפוט, לידי המשיב המתגורר בארה"ב. הבקשה אושרה על-ידי ביהמ"ש. המשיב הגיש בקשה שעניינה בביטול היתר ההמצאה וכלל בה בקשה להיחקר על תצהירו באמצעות היוועדות חזותית (Video Conference). המבקש התנגד לבקשה. נפסק -

דרך המלך בניהול הליך משפטי אזרחי היא בדרך של העדת עדים בפני השופט הדן בעניין, המאפשרת לשופט להתרשם באופן בלתי אמצעי מהעדים. אחד החריגים לכך מצוי בסעיף 13 לפקודת הראיות. דרך נוספת לגביית עדותו של עד בחו"ל היא גביית העדות בדרך של היוועדות חזותית. דרך זו אינה קבועה בחוק והיא פרי הקידמה הטכנולוגית והפסיקה. בית המשפט אימץ את הקריטריונים והמבחנים שנקבעו בהלכה העוסקת בפרשנות סעיף 13 לעניין גביית עדות בדרך של היוועדות חזותית. על המבקש לגבות עדות בחו"ל לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: א. הבקשה הוגשה בתום לב; ב. העדות רלוונטית לבירור התביעה בישראל; ג. קיימת סיבה טובה המונעת את בוא העד. יש גם לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים.

במרוצת השנים ניכרת גמישות וריכוך מצד הפסיקה באשר לאפשרות למתן עדות באמצעות שיחת וידאו. האם הבקשה הוגשה בתום לב? חוסר תום לב מתקיים כאשר עד מבקש להעיד בהיוועדות חזותית כדי להתחמק מאימת הדין בישראל או כדי להימנע מחקירת משטרה. זה לא המקרה כאן. המשיב מתגורר בארה"ב, הוא נושא דרכון בלגי, ומרכז חייו אינו בישראל. בקשתו להימנע מנסיעה לצורך מתן עדות והמרתה בהיוועדות חזותית היא בקשה לגיטימית, כאשר הבקשה נוגעת להליך כה מקדמי ולא לעדות במשפט גופו. אין לראות חוסר תום לב ברצונו של המשיב לחסוך בעלויות ההגעה לישראל.

האם העדות רלבנטית לבירור ההליך? עסקינן בחקירה בהליך ביניים ולא בהליך הקשור לתיק עצמו. סמכות ביהמ"ש בישראל טרם נקבעה. חקירות על תצהירים אפשריות בהליך זה אך אינן הכרחיות. גם רכיב זה עומד לזכות המשיב. האם קיימת "סיבה טובה"? הטענה למצב כלכלי קשה של המשיב נטענה באופן מעורפל ולו ניצבה לבדה לא היה ביהמ"ש שועה לה. עם זאת, יש גם נימוקים אחרים. הבאת עד לישראל בהליך ראשוני, בטרם נקבעה סמכותו של ביהמ"ש בישראל להזדקק להליך, היא צעד מכביד שאינו מהותי לצורך ההליך. יש לקבל את עמדת המשיב ולאשר את קיום חקירתו על תצהירו באמצעות היוועדות חזותית.