(גזר-דין, מחוזי ת"א, השופט מרדכי לוי): הנאשם הורשע, לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת, ניסיון לחדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת, פגיעה בפרטיות, מידע כוזב, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה, התחזות כאדם אחר, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות והלבנת הון. לפי האישום, הנאשם הגה תכנית שעיקרה באיסוף שמות משתמש וסיסמאות לצורך חדירה לחשבונות בנק של לקוחות בישראל, על-מנת לחדור לאותם חשבונות ולמשוך / להעביר מהם כספים, וכן להשיג את פרטיהם של כרטיסי חיוב ועותקים דיגיטליים של מסמכים רשמיים מזהים, על-מנת להתחזות לבעלי הכרטיסים ולבצע עסקאות שונות. הנאשם החזיק חשבונות דוא"ל שונים, כרטיסי סים רבים וכן מאגרי מידע לא חוקיים (לרבות מאגר ה"אגרון"). הנאשם השיג את הפרטים לעיל באמצעות פעולות "דיוג" (פישינג), כאשר שלח אל לקוחות הבנקים מסרונים והודעות דוא"ל כוזבות, הנחזו כהודעות רשמיות מבנקים וגופים פיננסיים אחרים, שהפנו לעמודי אינטרנט כוזבים בהם נדרשו הקורבנות להזין את פרטיהם. הנאשם חדר באמצעות האינטרנט אל חשבונות הבנק וניסה למשוך מהם כספים. בנוסף, הוא ביצע וניסה לבצע הונאות בכרטיסי חיוב, תוך שהוא גורם נזקים כלכליים בשיעור של מאות אלפי שקלים. נפסק - העבירות שביצע הנאשם חמורות ביותר. במעשיו, כפי שפורטו בגזר-הדין, בולטות מספר נסיבות לחומרה ובהן בעיקר התכנון והתחכום הרב שבמעשים, הנזק הרב שנגרם בפועל ופוטנציאל הנזק הנוסף שיכול היה להיגרם למספר גבוה של אנשים תמימים. במסגרת ההסדר נלקחו בחשבון הודאת הנאשם בכתב האישום והחיסכון בניהול משפט ממושך. בנסיבות המקרה הסדר הטיעון סביר ויש לכבדו. על הנאשם נגזרו 31 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וצו חילוט ביחס לסכום כספי ורכוש שנתפס.