(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט מגן אלטוביה): תביעה למתן צווי מניעה, צו עשה ומתן חשבונות נגד נתבע 1 וצו עשה קבוע נגד הנתבעת 2-7, ספקיות אינטרנט, שיורה להן לחסום באופן קבוע את גישתם של גולשים מישראל לאתרים המאפשרים את הורדת תוכנת POPCORN time, המעמידה לרשות הציבור סדרות, סרטים ותרגומים בעברית שלטענת התובעות מהווים זכות יוצרים שהזכות הבלעדית להפצתן ושידורן בישראל מסורה להן. בקשת התובעות לסעד זמני נדחתה ביום 1.7.2015. זהות הנתבע 1 אינה ידועה והוא לא נטל חלק בדיונים. הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו חזרו בהן התובעות מטענתן כי קיימת להן עילה נגד הנתבעות 2-7 ובין הצדדים נותרה לבירור המחלוקת המשפטית הבאה: היה ולא הוגשה תובענה נגד ספק האינטרנט, האם מוסמך ביהמ"ש להורות בצו לספק האינטרנט, כצד ג', לחסום את הגישה לאתר המפר. נפסק -

התובעות טענו כי אמנם בעניין רמי מור [רע"א 4447/07] נקבע כי אין לביהמ"ש סמכות ליתן סעד נגד צד שלישי שאינו המעוול, אולם כי בעניין הפרמייר ליג [ע"א 9183/09] ניתנו כלים ממשיים לביהמ"ש לפעול ולהעניק סעדים נגד צד ג'. אין באמור בעניין הפרמייר ליג כדי לסייע לתובעות. בשונה ממקרה זה בו לא נשמע קולו של נתבע 1 ולא נדונה השאלה אם הפר את זכויות היוצרים של התובעות, בעניין הפרמייר ליג דן ביהמ"ש בשאלה האם למערערת זכות יוצרים בשידורי הכדורגל והאם הופרה הזכות על-ידי פלוני, אשר אף שזהותו לא נחשפה, "קולו נשמע" באמצעות בא-כוחו. רק לאחר שביהמ"ש מצא שזכות הפרמייר ליג הופרה, הוא פנה לבחון האם יש מקום לחשוף את זהות המפר. בהמשך נקבע בדעת רוב כי בהעדר הסדר חקיקתי לא ניתן להורות על חשיפת פרטיו של המפר. ההלכה שיצאה מביהמ"ש העליון באותו מקרה היא שלעת זו לא ניתן ליתן סעד נגד צד ג'.

לאחרונה פורסם תזכיר חוק זכות יוצרים (תיקון מס'...), התשע"ו-2016, במסגרתו הוצע הסדר המסמיך את ביהמ"ש ליתן צו כלפי ספק גישה המורה לו להגביל גישה לאתר. אין בתזכיר התייחסות לכלים כלכליים העשויים להוות תמריץ שלילי עדיף על חסימתם של אתרים מפרים (כגון איסור פרסום מסחרי). חסימה כלכלית עשויה להיות יעילה יותר מחסימה פיזית טכנית, שהרי אין זה סוד כי בתוך פרק זמן קצר נודדים האתרים המפרים לשרתים אחרים או מיקום אחר וההפרה ממשיכה. איתור המפרסמים אינה קשה כאיתור מפעילי אתרים מפרים. חסימה כלכלית פוגעת פחות בערכי יסוד אחרים וגם אינה הופכת את הספקים לצנזורים. התביעה נדחית.