(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט מגן אלטוביה): התובעת רכשה מערכות אינטרקום מיצרן סיני, הכוללות חיווי קולי של הגב' נעמי רביע. את המערכות שיווקה התובעת בישראל ובין היתר מכרה מהן לנתבעת. בסמוך, רכשו הנתבעים מהיצרן הסיני מערכות אינטרקום הכוללות חיווי קולי בעברית ושיווקו אותן בישראל. התובעת טענה, בין היתר, כי שיווק מוצרי הנתבעת מפר את זכויותיה. התובעת טענה, בין היתר, כי המערכות שרכשה מהיצרן הסיני כוללות פיתוחים ושיפורים פרי מאמצי פיתוח שלה וכן חיווי קולי של גב' רביע בעברית, שהתובעת ערכה, הקליטה והיא בעלת זכויות היוצרים בה. נפסק - התובעת טענה לזכות יוצרים בשיפורים ובפיתוחים שלטענתה הוסיפה למערכות האינטרקום של היצרן הסיני, בשפה רפה אם בכלל. התובעת לא הראתה שהשינויים הטכניים שלטענתה ביצעה במערכות של היצרן הסיני מהווים יצירה לפי חוק זכות יוצרים. התובעת לא הוכיחה באמצעות חוו"ד מומחה או בדרך אחרת שמוצרי הנתבעת כוללים את השיפורים והפיתוחים שלטענתה הוסיפה למערכות האינטרקום של היצרן הסיני. היצרן הסיני שיווק מערכות עוד קודם להתקשרותו עם התובעת לייצור מערכות האינטרקום נשוא התביעה, לפיכך אין לשלול אפשרות שהנתבעים רכשו מהיצרן מערכות שלא כללו את השיפורים והפיתוחים שהתובעת טוענת כי הוסיפה. נוכח מסקנה זו, אין לקבל את טענת התובעת כאילו עשתה הנתבעת עושר ולא במשפט על חשבונה או גזלה את קניינה. באשר לחיווי הקולי של הגב' רביע, הרי שמתצהירה עולה כי חיווי קולי זה מושמע במערכות האינטרקום שמוכרת התובעת וכי רביע העניקה לתובעת את זכות היוצרים הבלעדית בחיווי הקולי. נוכח עדות זו, יש לקבוע כי לתובעת זכות יוצרים בחיווי הקולי המושמע במערכות האינטרקום. מערכות האינטרקום שהחזיקה ושיווקה הנתבעת כללו את החיווי הקולי של רביע, שזכות היוצרים בו היא של התובעת. מכאן, שלפי סעיף 47 לחוק זכות יוצרים, הפרו הנתבעים את זכות היוצרים של התובעת. הנתבעים טענו כי רכשו מהיצרן הסיני את המערכות בתום לב ומבלי שידעו שהמערכות כוללות חיווי קולי המוגן בזכויות יוצרים ואף לא ידעו כי מדובר בקולה של רביע. סעיף 58 לחוק מקנה הגנה למפר תמים, אולם בנסיבות העניין נראה כי הנתבעים אינם תמימים. הנתבעים עצמו את עיניהם ולא טרחו לברר את הזכויות בחיווי הקולי שנכלל במערכות, אף שידעו כי מדובר בחיווי קולי זהה לזה שבדגמי התובעת. בהתחשב בשיקולים המנויים בסעיף 56 לחוק, נכון לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 25,000 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 13,500 ש"ח.