(החלטה, מחוזי ת"א, השופט חגי ברנר): בקשה למתן הוראות שהגיש המנהל המיוחד על נכסי החייב (המשיב 2), בה ביקש להורות לחברת 012 סמייל ליתן לו העתק או גישה לתוכן תיבת הדוא"ל של החייב. המבקש טען כי החייב משתמש בתיבת הדוא"ל לשם ניהול עסקים וקבלת הכנסות, המוסתרות ממנו. החייב התנגד לבקשה, טען לפגיעה בפרטיותו וכן כי אין למבקש סמכות להגיש בקשה כאמור לפי הוראות סעיף 58 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. נפסק -

דין הבקשה להידחות. הפקודה, בהיותה דבר חקיקה מנדטורי, אינה מתייחסת לשאלה האם ובאילו נסיבות ניתן להורות על מתן גישה לבעל התפקיד אל תיבת דוא"ל של חייב. סעיף 58 לפקודה מסמיך את ביהמ"ש להורות על הפניית דברי דואר של חייב שניתן בעניינו צו כינוס נכסים, אל בעל התפקיד. בבסיס ההוראה עומדת כוונת המחוקק לאפשר לנאמן לאסוף מידע על מצבו הכלכלי של החייב ולהתחקות אחר נכסים מהם ניתן להיפרע, אם וכאשר עולה החשש כי החייב מנסה להסתירם. הוראה זו, לפי תכליתה ומטרתה, חלה גם לגבי תיבת דוא"ל של חייב, בהיותה התחליף המודרני לתיבת הדואר הפיזית. צו המתיר לבעל תפקיד לקבל לידיו דברי דואר של חייב הוא צעד מרחיק לכת מבחינת הפגיעה בפרטיותו של החייב, ומשכך אין לתת להוראות סעיף 58 לפקודה פירוש מרחיב החורג מלשונו המפורשת.

הבקשה אינה עומדת בדרישות הסעיף: הבקשה אינה מוגבלת לדואר נכנס בלבד, אלא מבוקש לעיין גם בדואר שהחייב שלח; הבקשה אינה מוגבלת לפרק זמן של 3 חודשים, ולמעשה היא אינה מוגבלת בזמן; המבקש הוא מנהל מיוחד ולא נאמן על נכסי החייב, משמע, החייב טרם הוכרז פושט רגל. המנהל המיוחד טען כי סמכותו לבקש את הצו אינה יונקת את תוקפה מהוראות סעיף 58 לפקודה, אלא מסמכויות החקירה הכלליות המוקנות לבעל תפקיד בהליכי פש"ר, לפי סעיף 18ג(ב)(1) וסעיף 59(א)(2) לפקודה, אלא שדין טענה זו להידחות. המחוקק גילה דעתו כי בכל הנוגע לדברי דואר של חייב יחול ההסדר הפרטיקולרי של סעיף 58 לפקודה ואין לאפשר ריקון מתוכן של הסדר זה באמצעות שימוש בסמכויות החקירה הכלליות.