(החלטה, מחוזי י-ם, השופט דניאל טפרברג): בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בי-ם [ת"ק 2850-11-15], שדחה תביעה שהגיש המבקש מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. עניין התביעה במסרון שקיבל המבקש, ללא הסכמתו, המכיל מסרים פרסומיים מהמשיבה 2 בעניין שיווק הלוואות. המשיבה 1 היא חברה העוסקת במתן שירותי הפצה למסרונים. ביהמ"ש קמא קבע כי המשיבה אינה "מפרסם" כהגדרתו בחוק וכי שיגרה את דבר הפרסומת למבקש כשירות בזק לפי רישיון כללי ולכן אין לחייבה בפיצוי המבקש מכוח הוראות חוק הספאם. מכאן בקשת רשות הערעור. נפסק - דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. רשות ערעור על פסק דין הניתן במסגרת בית משפט לתביעות קטנות תינתן במשורה רבה, על-מנת שלא לחטוא לכוונת המחוקק בהקימו מוסד זה. אף לגוף הדברים, לא נמצא בפסק הדין טעות יסודית או מהותית. אין חולק כי במסרון שקיבל המבקש לא פורסמו שירותי המשיבה 1 ושמה ומענה לא הופיעו כמען להתקשרות. ביהמ"ש אינו נוטע מסמרות בשאלה האם למשיבה 1 רישיון למשלוח המסרונים, האם עובדתית היא ששלחה אותם והאם היעדרו של רישיון כאמור הופך את המשיבה 1 ל"מפרסם". שאלות אלה הן עניין לערכאה המבררת לענות בהן. משלא הוזכר עניין הרישיון בכתב התביעה ומשהראיות שצירופן מבוקש לא עמדו בפני ביהמ"ש קמא, אין מקום להידרש לנושאים אלה במסגרת בקשת לרשות ערעור.