(החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ):

העובדות: בקשת הנתבע לפסילת ראיות שצורפו לתצהירי התובע, בטענה כי הושגו תוך פגיעה בפרטיותו, בהתאם להוראות סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

נפסק: בעניין איסקוב [ע"ע 90/08] נקבע כי זכות העובד לפרטיות במקום עבודתו אינה מוחלטת, ואל מולה עומדת זכות הקניין של המעסיק והפררוגטיבה הניהולית שלו וכי יש לאזן בין השתיים באופן הולם. כך גם בכל הנוגע לשימוש סביר של העובד במחשב המוקצה לו מטעם המעסיק וביישומים הטכנולוגיים המתוקנים עליו. בפועל, על-מנת לחדור לתיבת דוא"ל של עובד על המעסיק לפנות לביה"ד לעבודה בבקשה לצו מסוג אנטון פילר.

חלק מהמוצגים נשוא הבקשה כוללים תכתובת דוא"ל מתיבת הג'ימייל של הנתבע, אותה השיג התובע באמצעות מערכת ניטור שהתקין על מחשב הנתבע, לאחר שהתעורר חשדו כי הוא פועל לקידום עסק פרטי על חשבון זמן עבודתו. אין לקבל את טענת התובע כי מדובר בתיבה שאינה פרטית של הנתבע, אלא תיבה שנוצרה לפי דרישת התובע, "הוקצתה" על-ידו ולכן הסיסמה גם ידועה לו. יש לפסול את קבילותן של התכתובות שהועתקו מתיבת ה-Gmail של הנתבע. הללו יוצאו מהתיק.