(פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, השופט ד"ר גיא שני): התובעת טענה כי הנתבעים שלחו אליה 2 הודעות לטלפון הנייד, הכוללות "דבר פרסומת", בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. נפסק - דין התביעה להידחות. הנתבעים הכחישו כי ההודעות נשוא התביעה נשלחו על-ידם או על-ידי מי מטעמם וכן טענו כי ההודעות אינן מוכרות להם ואינן מפרסמות את שירותי הנתבעת. התובעת התקשתה לתת הסבר מניח את הדעת לעניין ביסוס הקשר הנטען בין ההודעות לבין הנתבעת. התובעת אישרה כי כתב התביעה נערך על-ידי הגוף "ספאם אוף", המסייע לאנשים החפצים להגיש תביעות ספאם. גוף זה סייע לתובעת לא רק בהגשת התביעה, אלא גם בניסיון להוכיח את הקשר הנטען בין המסרונים לבין הנתבעת. ניסיון זה מתבסס על תמליל שיחה בין אדם המשתמש בשם הבדוי "אריק" לבין אדם המציג עצמו "רביב מגאון משכנתאות" (שם מסחרי בו משתמשת הנתבעת). בעניין פנחס [ת"ק 2809-05-16], שעסק גם הוא בשירותיה של "ספאם אוף", לא שלל ביהמ"ש את האפשרות כי אדם אחר, שאינו התובע, יבצע פעולות לשם איתור והוכחת זהותו של משגר הפרסומת, אך זאת "כל עוד אותו אדם העיד בפני בית המשפט...". במקרה זה לא התייצב איש כדי למסור עדות מטעם התובעת ובפרט לא התייצב הדובר בתמליל. אין בידי ביהמ"ש לקבוע כי התובעת הניחה תשתית מספקת על-מנת להוכיח במידה הנדרשת את הקשר בין הנתבעת להודעות. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.