(החלטה, מחוזי ת"א, השופטת אביגיל כהן): בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א [ת"ק 37972-04-16]. התביעה הוגשה מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ביחס למסרון שקיבל המבקש מהמשיבה, בו נכתב "דרושים/ות בדחיפות משגיחים/ות לבחינות. מלאו פרטים וניצור קשר". ביהמ"ש קמא קבע כי ההצעה לשיווק המשרה, רק כיוון שבידי המשיבה היו קורות החיים של המבקש, איננה הפרה ביודעין של חוק הספאם. עוד נקבע כי אם חברות כ"א יימנעו או יירתעו מלשלוח אפילו מסר ראשוני של הצעת משרה למחפשי עבודה, אשר שלחו להם קורות חיים, אזי תיפגע הפרשנות התכליתית של חוק הספאם. מכן הבקשה. נפסק - הלכה היא רשות ערעור על פסיקת בתי המשפט לתביעות קטנות תינתן רק במקרים חריגים ביותר. השאלה האם המסרון הספציפי בגינו הוגשה התביעה הפר את הוראות החוק, אם לאו, הוכרעה במקרה דנן גם על בסיס התשתית העובדתית הקונקרטית שהוכחה בביהמ"ש קמא, ואף נושא ה"הסכמה" הוא עובדתי ואינו בעל אופי משפטי עקרוני בלבד. משלא נמצא להתערב בקביעות העובדתיות של ביהמ"ש קמא, לא קיימת הצדקה להתערב במסקנות פסה"ד. הודגש כי ביהמ"ש אינו סבור כי המבקש היווה "בית עסק", רק משום שעסק באותה עת בחיפוש עבודה, אך אין בכך כדי לשנות את תוצאת ההליך וממילא קביעה זו אינה מהווה תקדים מחייב. הבקשה נדחתה. המבקש יישא בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח.