(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט משה תדמור-ברנשטיין): תביעה לפיצוי מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי הנתבעת, מפעילת השירות Groupon, שיגרה לו 87 הודעות דוא"ל הכוללות דבר פרסומת, זאת לאחר שפנה אליה פעמיים וביקש כי תחדל מכך. התובע נרשם בעבר כמנוי של הנתבעת ואישר לה לשלוח אליו דברי פרסומת. התובע לא פתח את הודעות הנתבעת. נפסק -

הנתבעת הפרה את הוראות החוק, בכך שלאחר שהתובע הודיע לה על סירוב, שיגרה אל תיבת הדוא"ל של התובע במשך למעלה מחודש עשרות הודעות דוא"ל פרסומיות. אין מחלוקת לגבי שלושת הודעות הסירוב של התובע. התובע מאשר כי ביום 16.2.2016 חדלו לפתע ההודעות להתקבל, מה שמעמיד חזקה, שלא נסתרה, כי הודעות הדוא"ל הפסיקו להישלח לתובע בזכות פעולה של הנתבעת. עובדה זו, יחד עם הודעת הנתבעת כי ייתכן ו"מישהו עשה תקלה ולא הסיר בצורה חלקית", וטענתה כי מדובר "בתקלה טכנית נדירה או טעות אנוש נדירה", מעבירים אל הנתבעת נטל מוגבר להוכיח שעשתה כל שלעיל ידה להפסיק את שיגור שטף הודעות הדוא"ל. הנתבעת לא הרימה נטל זה. היה על הנתבעת להביא עדות מדויקת וישירה לעצם המצב הטכני באתר שלה, ולהצדקת קיומו של מצב שגורם לעיכוב בפתרון בעיה מסוג זה מול הנמען.

להציף תיבת דוא"ל של נמען ב-87 הודעות במשך 47 ימים רצופים, תוך מודעות חוזרת של הנתבעת לכך שהבעיה לא נפתרה, איננה יכולה להיקרא "טעות אנוש". ניכרת עזות מצח בטענת הנתבעת כשהיא תולה את האשם לאי-הפסקת משלוח ההודעות בשיתוף הפעולה של התובע. יש גבול למה שניתן לדרוש מנמען שיבצע על-מנת להקל על מפרסם מסוגה של הנתבעת, כשהשליטה על השיגור היא בידי המפרסם. הנתבעת הפרה את הוראות החוק "ביודעין". לא די בטענות הנתבעת כדי לחלצה מקיומה של החזקה בסעיף 30א(י)(5) לחוק. באשר למחלוקת בעניין מספר ההודעות המפרות, יש לייחס חלק מ-87 ההודעות כמפרות. יש לתת משקל לכך שהתובע כלל לא פתח את ההודעות בתיבה, את טענת הנתבעת כי נדרשים לה 7 ימים ממתן הודעת הסירוב לצורך ההסרה, ואת טענת הנתבעת שלכתב התביעה צורפו בפועל רק 25 הודעות. מאידך, יש לתת משקל לעובדה כי הנתבעת ביקש פעמיים הסרה בטרם הוסר בפועל ולמשך התקופה המפרה בהתחשב בהודעות הסירוב. יש להכיר בכך כי לתובעת שוגרו לפחות 50 הודעות מפרות. באשר לקביעת הפיצוי, הוכח כי הנתבעת הפרה את החוק בעבר. מדובר בחנות מקוונת גדולה בהיקפה ויש לכוון לפסוק פיצוי תוך התחשבות בריבוי ההודעות המפרות שהוכחו ובכך שהנתבעת אינה מגלה בקו ההגנה שלה הבנה לכך שהחובה למניעת משלוח הודעות מפרות היא חובה שיש מולה זכות של הנמען, שבא, ובמפורש אומר "די". בנסיבות אלה יש להחמיר עם הנתבעת. הנתבעת תפצה את התובע ב-23,000 ש"ח