(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת אידית קליימן-בלק): התובע טען כי קיבל ממספר השייך לנתבעת הודעת SMS הכוללת תוכן שיווקי, ללא הסכמתו. הנתבעת הכחישה את משלוח ההודעה לתובע וטענה כי אין לה קשר למספר ממנו נשלחה ההודעה. נפסק - התובע לא הצליח להוכיח כי הנתבעת היא ששלחה אליו את דבר הפרסומת (לצורך כך ניסה להסתמך התובע על הודעה שנשלחה לנמען אחר, מאותו המספר). מלבד העובדה כי תוכן 2 ההודעות אינו זהה, וכי התובע לא טרח לזמן לעדות את הנמען הנוסף, או למצער להוכיח מה היו תוצאות ההליך המשפטי שנוהל על-ידי אותו נמען נוסף, הרי שתובע שמגיש תביעה נדרש להוכיח את תביעתו בצורה פוזיטיבית, עצמאית ובלתי אמצעית, שלא על דרך הפניות והסקת מסקנות מהודעות שקיבלו אחרים. התובע לא הצליח להציג את ההודעה במועד הדיון ואף בהנחה כי צילומי ההודעה הם אותנטיים, אזי לנוכח העובדה כי שמה או מענה של הנתבעת אינם מופיעים בדבר הפרסומת, אזי ממילא לא הצביע התובע על ראיה כלשהי בתוכן ההודעה הקושר ישירות את הנתבעת עם דבר הפרסום. מלבד העובדה כי לא הוכח קשר בין המספר לבין הנתבעת, אף לא הוכח כי הנתבעת היא המשווקת הבלעדית של קרקעות בבאר יעקב או של הפרויקט המדובר. דין התביעה להידחות. התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 750 ש"ח.