(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת אפרת אור-אליאס): התובע טען כי הנתבעת שלחה אליו דבר פרסומת לחשבון הפייסבוק הפרטי שלו, ללא הסכמתו ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. מכאן תביעתו לפיצוי כספי בסך 1,000 ש"ח. הנתבעת טענה כי אין מקום לכלול משלוח דבר פרסומת באמצעות פייסבוק במסגרת סעיף 30א לחוק, הואיל ומדובר ברשימה סגורה של אמצעים. נפסק - דין התביעה להתקבל בחלקה. יש לקבל את טענת התובע כי משלוח הודעה באמצעות חשבון הפייסבוק נכלל במסגרת הגדרת "הודעה אלקטרונית" בחוק. ההגדרה היא "מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת". לא יכולה להיות מחלוקת כי ההודעה שנשלחה עונה להגדרה זו. אין מחלוקת כי הנתבעת היא מקור ההודעה וכי ההודעה נשלחה לתובע ללא הסכמתו. כאשר עסקינן במשלוח הודעה בניגוד לדין וכאשר מדובר בהודעה אחת שהתובע מציין כי לא הוטרד בגינה, ובהתחשב בעובדה כי מטרת הוראות סעיף 30א לחוק היא הרתעה מפני הטרדה, יש מקום להפחית מהפיצוי הסטטוטורי הקבוע בדין. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 700 ש"ח וכן תישא בהוצאותיו בסך 200 ש"ח.