(פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופט אלייקים רובינשטיין): בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א [רת"ק 25969-12-15], במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א [ת"ק 65201-01-15]. ביהמ"ש לתביעות קטנות דחה את תביעת המבקש לפיצוי כספי מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ביחס להודעות דוא"ל פרסומיות שהמבקש טען כי המשיבים שלחו אליו ללא הסכמתו. בין היתר, טען המבקש כי המשיבים יוצגו על-ידי מייצג מקצועי בביהמ"ש לתביעות קטנות ולפיכך נהנו מיתרון בלתי הוגן. נפסק - יש ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כערעור ולקבלו באופן חלקי, בנושא הייצוג בלבד. הלכה היא כי לא תינתן רשות ערעור בגלגול שלישי אלא במקרים בהם מעוררת הבקשה שאלה משפטית כללית החורגת מעניינם של הצדדים. כך בכלל, ובפרט כשמדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות. כך במיוחד כאשר מדובר בהתערבות בממצאי עובדה ומהימנות ובעניין זה, בכפוף לדיון בשאלת ייצוג המשיבים, לא נמצא טעם חריג להתערב בקביעת ביהמ"ש לתביעות קטנות, ממנה לא מצא ביהמ"ש המחוזי לשנות, לפיה המבקש התיר למשיבים לשלוח לו הודעות פרסומת, ודי היה בכך לדחות את התובענה.
עם זאת, יש להידרש לסוגיית הייצוג בביהמ"ש לתביעות קטנות, שיש בה עניין רחב מן התיק הנוכחי. מנספחי הבקשה עולה חשש של ממש כי מייצג המשיבים הוא "מייצג מקצועי", שהייצוג על-ידיו אינו עומד בתנאי סעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט, האוסר את הייצוג על-ידי מי שעיסוקו בייצוג דרך קבע ותמורת תשלום. עם זאת, במקרה זה, אין באי הקפדה זו על הוראות החוק והפסיקה כדי להצדיק התערבות לגופו של פסק-הדין. ביהמ"ש לתביעות קטנות קבע כעניין שבעובדה כי המבקש נתן את אישורו לשליחת דברי הדואר לתיבת הדוא"ל הפרטית, וכי התיבה העסקית לא היתה בשימושו. קביעות אלה עולות מחומר הראיות, ועיון בפרוטוקולים ובכתבי בי-הדין מראה כי ייצוגם של המשיבים לא השפיע עליהן באופן משמעותי. חרף זאת, יש לתת ביטוי לפגם שנפל בייצוג המשיבים במישור ההוצאות. למעלה מן הצורך, התייחס ביהמ"ש לטענות המשיבים ביחס לתום ליבו של המבקש: התנהלות בדומה לזו של המבקש, שכנטען קיבל דברי דואר ללא שלחץ על כפתור ההסרה עד שסכום התביעה נעשה כדאי לו ומרתיע לחברה, צריכה להוות שיקול אחד בקביעת הפיצוי. דחיית הגשת התביעה ללא לחיצה על כפתור ההסרה לא בהכרח תעיד על חוסר תום-לב, וכל מקרה לגופו. דרושה מידתיות והשהיה רבתי לא תפעל לטובת התובע. יש לבחון את מכלול הנסיבות וביניהן את זמן הדחיה, את כדאיות התביעה ואת שיקולי ההרתעה והיעילות במקרה הספציפי. ייטיב המחוקק לעשות אם יאפשר לבתי המשפט, במקרים המתאימים, לפסוק חלק מהסכומים לטובת מטרות ציבוריות כגון עמותות אשר שמו להן להילחם בתופעת ה-spam באופן קונקרטי, או למען הגנת הפרטיות. ההוצאות שנפסקו לחובת המבקש בהליכים הקודמים הופחתו במחצית ונפסקו לזכותו הוצאות בסך 2,000 ש"ח בהליך זה.
Expand search form
אתר האינטרנט של עו"ד חיים רביה העומד בראש קבוצת האינטרנט, הסייבר וזכויות היוצרים של פרל כהן צדק לצר ברץ. פועל מ־1996
Close