(החלטה, תביעות קטנות חיפה, הרשם ניר זיתוני): בקשה לביטול פסק-דין. המשיב (התובע) הגיש נגד המבקשת (הנתבעת) תביעה כספית על סך 1,500 ש"ח, מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. בתביעתו, טען המשיב כי המבקשת שיגרה אליו מסרון פרסומי לטלפון הנייד ללא הסכמתו. כתב התביעה נשלח לכתובתה הרשומה של המבקשת ברשם החברות. לבקשת המשיב וכיוון שהמבקשת לא הגישה כתב הגנה, ניתן ביום 20.10.2015 פסק-דין המחייב את המבקשת לשלם למשיב את מלוא סכום התביעה. נפסק - דין הבקשה להידחות. ראשית, המבקשת אינה אדם פרטי, אלא חברה שאחד מבעליה הוא עו"ד במקצועו. ישנה הצדקה לייחס משקל רב לשרשרת המחדלים הדיוניים של המבקשת. שנית, בנסיבות שנוצרו למשיב יש אינטרס הסתמכות חזק על סופיות ההליך. שלישית, מדובר בתביעה במסגרתה נפסק סכום נמוך ולכן לא נגרם למבקשת עיוות דין של ממש ופגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות. גם סיכויי ההצלחה של המבקשת אינם מובהקים במידה המצדיקה לפתוח בפניה את שערי ביהמ"ש חרף מחדליה הדיוניים, על חשבון צדדים אחרים הממתינים לבירור עניינם. גם אם ביהמ"ש יניח כי המשיב נרשם לאתר המבקשת בשנת 2011, הדבר אינו מצדיק בהכרח משלוח מסרון פרסומת בשנת 2015. כך, בפרט שהמבקשת לא הציגה מסמך בכתב בו המשיב מאשר הסכמה לקבלת דברי פרסומת מהמבקשת בעתיד. כך בפרט כאשר במסרון הפרסומת לא נכללו פרטים המאפשרים לזהות את החברה ששלחה את המסרון והמשיב נדרש לבצע בירור בעניין זה באמצעות איגוד האינטרנט הישראלי. הבקשה נדחתה. המבקשת תשלם למשיב הוצאות בסך 200 ש"ח.