(החלטה, ביה"ד הרבני האזורי נתניה, הדיינים שפירא, מייזלס ואוריאל): הצדדים נישאו בשנת 2004 ולהם שני ילדים. בשנת 2014 הגישה האשה תביעה לגירושין. עניין ההחלטה ברצון התובעת להציג מסרונים, מיילים ויומן אישי של הבעל, אשר לטענת הבעל השגתם נעשתה תוך פגיעה בפרטיותו, כאשר הוא מתנגד להצגתם. נפסק -

• אין ספק שהאשה עיינה במיילים ובמסרונים של הבעל שהיו במחשב ובמכשיר הסלולרי שהיה בבית. המחשב והמכשיר הסלולרי היו במקומות גלויים, כמו גם יומנו של הבעל, אך האשה עיינה בהם ללא רשותו של הבעל. כנראה שגם אם היתה מבקשת רשות מהבעל לעיין בדברים, בנסיבות העניין הבעל לא היה נענה לה, אף שלדעת ביה"ד במקום שהיחסים בין בני הזוג תקינים, אין מניעה ועובדתית ניתנת רשות של בן הזוג לבן זוגו לעיין במסרונים ובמיילים, או בדברים שלא פוגעים ולא שייכים לזוגיות ביניהם. מהדברים עולה כי ככל הנראה גם הבעל חדר למחשב האשה, אך בפועל לא הציג חומר כלשהו שהיה במחשב זה.
• האשה טוענת כי דברי הבעל לפיהם ברצונו בשלום בית הם דברי שקר ולצורך זה היא רוצה להציג בפני ביה"ד את החומר שהושג תוך חדירה לפרטיותו של הבעל. במקרה שטענת אחד מהצדדים היא שהוא רוצה בשלום בית, חלה עליו חובת השקיפות והוכחת תום הלב וחובת ביה"ד היא לברר את הדברים לאשורם.
• במקרה שלפנינו האשה עברה על הוראות סעיף 7 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (פרטיות וצנעת הפרט), שכן חיפשה ברשות היחיד של בעלה והרי אין ספק שחיפוש במכשיר הסלולרי ובמייל של אדם מהווה רשות היחיד שלו. מלבד זה, אין ספק שהמסרונים ותכתובת המייל וכן יומנו של אדם מהווים חלק מסוד שיחו או מרשימותיו. ביה"ד אף מציין את סעיפים 2(5) ו-32 לחוק הגנת הפרטיות. אמנם, סעיף 32 לחוק קובע שיש מקרים שבהם ניתן לרשות משפטית להתיר להשתמש בראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיותו של אדם.
• אם הצגת הראיה לא תשנה מהותית את המסקנות המשפטיות אליהן הגיעה הערכאה המשפטית ללא ראיה זו, אין מקום להציג את הראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות. אם יוכל ביה"ד לתת החלטתו גם בלא שיוצג חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות, אין מקום להצגת החומר.
• יש מקום לדון האם הצורך בגילוי האמת גובר על הנזק שבהפרת הפרטיות ולהתיר להציג ראיות שהושגו באופן לא חוקי, או שבנסיבות העניין מניעת האפשרות להציג ראיה שהושגה באופן לא חוקי, לא ימנע עשיית הצדק, ולפיכך אין מקום להציג ראיות אלה. בהליכים משפטיים זכותו של צד להגיש בקשה לגילוי מסמכים אם גילוי המסמכים יוכל להביא לגילוי האמת ואף שיש בדבר משום פגיעה בפרטיות. אך הדבר נתון לשיקול דעתו של ביה"ד. הוא הדין במקרה זה. בנסיבות מסוימות זכותו של צד להגיש בקשה להוציא צו שיורה לחברת הסלולר גילוי תוכן מסרונים שנשלחו, אך ברור שביה"ד לא יוציא צו כנ"ל, אלא אם ישתכנע שיש צורך אמיתי בדבר וגילוי תוכן המסרונים יוכל להביא לבירור האמת.
• להגנה על הפרטיות יש מקור בהלכה, אך יש גם מקרים בהם מותר לחדור לפרטיות. מנהג בתי הדין להציג ולבחון הצדדים באמצעים, ראיות ודרכים שונות ומשונות כדי שיוכל להגיע לבירור האמת. יש לומר כי זוהי זכותו וחובתו של ביה"ד לאפשר גם הצגת מסרונים כדי שמתוך תגובת בעלי הדין לאמור במסרונים יוכל ביה"ד להגיע לבירור האמת על-ידי הודאת בעלי דין. המחלוקת בין הצדדים היא על מה שקרה בביתם בתקופה הארוכה של המשבר ביניהם בה גרו יחד. אין באפשרות ביה"ד לאמוד מה היה בלב הצדדים ואיך היתה התנהגותם בתוך ביתם ולפיכך יש היתר לפי דין לברר האמת. הדרך היחידה לגילוי האמת היא על-ידי חשיפת המסרונים, המיילים ושאר החומר, ולעמת ולאמת הדברים עם הבעל.
• אף לפי הפסיקה האזרחית, חובת ביה"ד להתיר לאשה להציג את החומרים הראייתיים המצויים תחת ידה, אף שהושגו תוך חדירה לפרטיותו של הבעל, דהיינו חדירה למחשבו האישי ולמכשיר הסלולרי שהיה מצוי בבית הצדדים בזמן שגרו תחת קורת גג אחת, וכן גם העיון ביומנו של הבעל שהיה מצוי במגירה בבית ואין חולק שלא היה במגירה סגורה.
• גם הבעל הודה שחדר למחשב של האשה, ובין כך ובין כך הדבר מצוי ומקובל שבני זוג המניחים את המכשירים האלקטרוניים בביתם מסתכלים איש במכשיר האלקטרוני של רעהו, וברוב ככל הפעמים אינם מקפידים בדבר. בדרך כלל כשאחד הצדדים מקפיד על דבר זה, דרכו להסתיר ולהעלים את המכשיר האלקטרוני מעיניו של מי שאינם מעוניינים שיציץ במסרונים ובמיילים הנמצאים במכשירים אלו. ולכן, אף שיש לקבוע שיש הפרה של הזכות לפרטיות במקרים אלו, הפרה זו הינה הפרה קלה.
• במקרה זה, להבדיל ממקרה בו ביהמ"ש העליון החליט לפסול הגשת צילומים שהושגו תוך פגיעה בפרטיות, נראה שהפסיקה תהיה שונה. אין מדובר בחדירה פוגענית כל כך, באופן יחסי, לפרטיותו של האדם, והן משום שמדובר בראיות הנראות כהכרחיות לצורך הוכחת טענות האישה. יש להוסיף כי גילוי האמור במסרונים ובמיילים אינו פוגע בפרטיות כשלעצמה.
• אין ספק שתביעת האשה לגירושין היא "עניין אישי כשר" ואין למנוע ממנה את האפשרות להוכיח את העניין האישי הצודק, שהוא אכן צודק אם יוכחו טענותיה, זכות קבלת דמי כתובה. בנסיבות העניין, הצורך לגילוי האמת עולה על זכותו של הבעל לפרטיות ולהסתרת האמור במסרונים ובמיילים השייכים לו. [קובץ ההחלטה באדיבות המאגר המשפטי "נבו"].