(פסק-דין, שלום צפת, הרשם מוהנד חליאלה): תביעה כספית בסדר דין מהיר של חברת סלולר נגד לקוחה. סכום התביעה (29,091 ש"ח) כולל ציוד ושיחות לארץ ולחו"ל. הנתבע טען כי התביעה נופחה לממדים חסרי שחר ומכחיש את השיחות שלטענת התובעת בוצעו לחו"ל (סוריה). מטעם התובעת העיד מר פאר, שהוא עד טכני המופיע תכופות מטעם התובעת ומאמת את המסמכים במאגריה. לתצהירו צורפו האסמכתאות המבססות את החיוב, לרבות פלטי המחשב הכוללים את תיעוד השיחות ופרטים נוספים. בתצהיר נטען כי כל המסמכים המצורפים לו מהווים רשומה מוסדית. בחקירתו אישר פאר כי לא היה עד לשום שלב של הזנת הפרטים למחשב. נפסק - יש לדחות את התביעה ביחס לשיחות לחו"ל ולקבלה ביחס לציוד ולשיחות בארץ. אין לתת משקל ממשי לעדות הנתבע והעדה מטעמו ולא ניתן לקבוע ממצא עובדתי בהתבסס עליהן. ההכרעה תיפול על קבילותם ומשקלם של פלטי המחשב המתעדים את השיחות שבמחלוקת והאם הם קבילים לאמיתות תוכנם. על-מנת שפלט מחשב ייחשב כרשומה מוסדית על מגישו להוכיח מספר תנאים. מאלה רלוונטי לעניין זה סעיף 36(א)(3)(ב) לפקודת הראיות, הקובע כי "המוסד נוקט באורח סדיר אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב". התובעת לא עמדה כלל בהוכחת התקיימותו של תנאי זה. אמנם פאר הצהיר כי פלאפון נוקטת אמצעי הגנה סבירים כאמור, אך עדות זו היא עדות שמועה ומי שצריך להעיד ולהיחקר על אמיתותה של הצהרה זו הוא איש טכני או איש מחשבים או מומחה אחר הבקיא בדבר. פאר העיד בהגינותו כי אינו כזה.

בבוא ביהמ"ש להכיר בקבילותו של פלט מחשב כראיה לאמיתות תוכנו לפי סעיף 36 לפקודת הראיות, עליו להיות זהיר ולהקפיד היטב על תנאי הסעיף. פלטי המחשב של חברת סלולר הם מסמך מהותי שמשקף "אמת מחשבית" שמבססת דרישה לחיוב כספי על פי מה שנוקב המחשב. ההכרה בפלט כרשומה מוסדית משמעה שהאמת המחשבית תובעת להפוך לאמת עובדתית ומכאן קצרה הדרך להפוך את האמת העובדתית לאמת משפטית בדמות פסק-דין בגובה השורה התחתונה אותה פלט המחשב. ביהמ"ש ער לכך כי סעיף 36 אינו קובע כי ראיה מוסדית מהווה ראיה חלוטה לאמיתות תוכנה וכי לביהמ"ש הסמכות לקבוע את משקלה. אך בתביעות מסוג זה, המרחק בין עצם קבילות הראיה לבין קבלתה של התביעה, קצר. הטענות כי מחשבי התובעת אינם יכולים לטעות באופן שצד ג' יעלה על הקו ויגנוב שיחות, או שאינם יכולים לטעות ולדווח על שיחות שלא בוצעו כלל או שלא ייתכנו שיבושים או תקלות בעבודת המחשבים שעלולים לגרום לדרישת חוב מלקוח בגין שיחות שלא ביצע, כל אלו הן טענות מובהקות שבמומחיות שרק מי שמטפל במחשבי התובעת או למצער בדק את כל האמצעים הרלבנטיים יכול להעיד עליהן. לעד התובעת אין היכולת להעיד בעניין זה ודבריו בתצהירו ובחקירתו הם עדות שמיעה בעניין שבמומחיות על-ידי עד שאינו מומחה לכך כך שהעילה לאי קבילותם כפולה. על-מנת שביהמ"ש יקבל את פלטי השיחות כראיה קבילה, הנתבעת חייבת להביא מומחה מחשבים או מומחה אחר בתחום המכיר את מערכת המחשוב ממנה הופקו המסמכים. בתיק זה התובעת לא הצליחה להוכיח כי פלטי המחשב שמתעדים את פירוט השיחות שבמחלוקת מהווים ראיה מוסדית. התביעה בגין החיוב שיחות לחו"ל נדחית. הנתבע לא חלק על החוב בגין הציוד והשיחות לארץ וישלם לתובעת את החוב עבורם.