(פסק-דין, תביעות קטנות קריות, הרשמת יונה הברפלד-אברהם): תביעה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי קיבל 3 הודעות פרסומיות אל המכשיר הנייד שלו, שהובילו לאפליקציה שפיתחה הנתבעת, ללא הסכמתו ומבלי שיצר קשר קודם עם הנתבעת. הנתבעת טענה כי לא היא שלחה את הקישורים וכי מפעילה פלטפורמה עליה מפתחים אחרים יוצרים אפליקציה חברתית ורוכשת עבור לקוחותיה מסרונים מחברות תקשורת, אותה הם שולחים. נפסק - דין התביעה להידחות. שמה של הנתבעת אינו מופיע בהודעות ואין בהן מסר שיווקי פרסומי מטעם הנתבעת. התובע טען כי התקשרות למספר הטלפון שצוין בהודעה גורמת להוצאת כספים, אך לא הובאה כל ראיה כי הנתבעת היא בעלת מספר הטלפון וכיצד ההודעה משווקת את עסקיה. שמה ומענה של הנתבעת אינם מופיעים בדבר הפרסומת וגם מסיבה זו היא אינה נכללת תחת הגדרות החוק. התובע לא הוכיח כי הנתבעת שלחה את ההודעות וכי היא קשורה אליהן בדרך כלשהי. ביהמ"ש השתכנע כי לא הנתבעת היא שולחת ההודעות, אלא היא מפתחת האפליקציה ואינה מעורבת במשלוח ההודעות וכי כל אדם המוריד את האפליקציה יכול להיכנס אליה ולשלוח הודעות [בדומה ל- ת"ק 2621-04-14 ריטמן נ' קומסטאר]. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 500 ש"ח.