(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופטת ענת ברון): בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בחמש תובענות. עניינם של חמשת ההליכים בתביעות לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, כאשר המשיבים טוענים כי המבקשת, היא הנתבעת בכל התובענות, שלחה להם הודעות פרסומת שלא כדין. נפסק - דין הבקשה להידחות. בכל הנוגע להליך המתנהל בביהמ"ש השלום בת"א, אין מקום להיעתר לבקשה מאחר שמבוקש לאחד את הדיון בתובענה עם הדיונים בתובענות המתבררות בבתי משפט בעלי סמכות עניינית שונה (בתי משפט שלום ובתי משפט לתביעות קטנות), בעוד שתקנה 7 מסמיכה את ביהמ"ש לאחד את הדיון בתובענות שהוגשו "לבתי משפט אחדים בעלי אותן סמכויות". גם אין מקום להידרש לתקנה 214ב(ב). אין להורות גם על איחוד הדיון גם ביחס ליתר התובענות המתבררות בבתי משפט לתביעות קטנות. זאת, לנוכח אופיו הייחודי של הליך התביעה הקטנה, המאפשר לאזרח ולצרכן הבודד לנהל הליך פשוט, זול ומהיר. בהינתן שענייננו בתובעים עצמאיים, שאינם קשורים זה לזה ומתגוררים באזורים שונים בארץ, עלול איחוד הדיון להכביד עליהם וליצור עומס וסרבול בדיון בענייניהם.