(החלטה, תביעות קטנות י-ם, השופט דוד שאול גבאי ריכטר): התובע, בעל מוגבלות ראייה, טען כי על הנתבעת לפצותו מכיוון שטרם הנגישה את אתר האינטרנט שלה. התובע טען כי בכך הנתבעת מפרה את הוראות חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 וכן את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998. הנתבעת הגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף, בטענה כי טרם קמה עילת תביעה לתובע, שכן תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, קבעו כי יישום חוק שוויון הזכויות יבוצע בהדרגה, וטרם הגיע המועד האחרון לשם כך. נפסק - יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על סילוק התביעה על הסף. כתב התביעה אכן אינו מגלת עילת תביעה, ולמעשה התביעה מוקדמת מדי וטרם בשלה העת להגישה, אם בכלל. אף התובע אינו חולק כי טרם הגיע המועד המחייב ליישומן של התקנות בדבר הנגשת שירותים לבעלי מוגבלויות. הנתבעת, כגוף שהוקם לפי חוק, כפופה הן לחוק איסור הפליה והן לחוק שוויון הזכויות. חוק איסור הפליה תוקן, והוא מפנה למעשה לחוק שוויון הזכויות בכל הנוגע לבעלי מוגבלויות. סעיף 19יב(א) ו-(ג) לחוק שוויון הזכויות קובע כי ניתן לבצע את התקנות באופן הדרגתי לפי המנגנון שנקבע בחוק ליישומו, באמצעות תקנות הנגישות. לפי הוראות התקנות, על הנתבעת להשלים את ביצוע ההתאמות באתר האינטרנט שלה עד ליום 23.10.2016 ומועד זה טרם בא לעולם. גם לפי הצעת החוק ניכר כי נלקח בחשבון הצורך לאפשר לגופים השונים להיערך לקראת יישום החוק, שיש לו השלכות רבות ומרחיקות לכת, ביניהן השלכות תקציביות. קל להבין את טענות התובע ואת הקושי והתסכול היומיומיים שבעל מוגבלות חובה שעה שאינו יכול לממש את זכויותיו הבסיסיות. אולם לא נפל פגם בהתנהלות הנתבעת ואף לא נסתרה הצהרתה כי היא פועלת במרץ ליישום הוראות החוק במועד. מקובל ההסבר של הנתבעת, לפיו בשלב הביניים היא אינה רואה בפתרון של מתן שירות טלפוני כפתרון ראוי, שיענה גם על צרכי ביטחון המידע הרגיש הכרוך בפעילותה.