(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת רונית פינצ'וק-אלט): התובע מפעיל מספר אתרי אינטרנט העוסקים בשיווק ותיווך נדל"ן, הכוללים גם צילומי נכסים. הנתבעים מפעילים פלטפורמת פרסום ושיווק ברשת. התובע טען כי הנתבעים העתיקו 42 צילומים שהוא בעל הזכויות בהם, שהופיעו באתריו, והציגו אותם באתר הנתבעים ללא הרשאה. הנתבעים טענו כי פעלו בתום לב הואיל וקיבלו את הצילומים מבעלי נכסים ומתווכים לצורך השימוש בהם באתר. נפסק - צילומים יכולים לחסות תחת הגנת חוק זכות יוצרים, כשהרף שהתגבש בפסיקה ביחס להכרה בקיומה של זכות יוצרים הוא נמוך, וזאת כפועל יוצא מהמשקל שניתן לפרמטרים כמו מקוריות, מאמץ והשקעה, היכולים להתמצות בסידור ועריכה. התמונות מושא התביעה אינן בעלות יצירתיות אמנותית רבה, אך אף על פי כן מתבקשת המסקנה כי יש לראות בהן אותה יצירתיות הנדרשת, הגם שמדובר ברף התחתון בפרמטר זה. עיקר המחלוקת בין הצדדים היא ביחס לשאלת הבעלות בזכויות היוצרים בצילומים מושא התובענה. ביהמ"ש אף מינה מומחה לצורך בדיקת הצילומים שבמחלוקת וממצאיו מקובלים על ביהמ"ש. הנתבעים לא הציגו סיבה מספקת שבגינה יש לסטות מקביעתו לפיה הצילומים צולמו במצלמת התובע. העובדה כי התובע לא הציג את קבצי המקור של הצילומים נשקלת לחובתו, אך זאת כאחד השיקולים בלבד, אולם בהתחשב ביתר הבדיקות, מוצדקת מסקנתו של המומחה. התובע הוכיח את גרסתו בדבר בעלותו בזכויות היוצרים בצילומים.

התובע טען להפרת זכותו המוסרית בצילומים וזאת ביחס לכך שזכותו של היוצר ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין. מבלי להיכנס להיקף או לדרך שבה היה על הנתבע לייחס את הצילומים לתובע, מאחר ולא נעשה ייחוס כלשהו מחד גיסא, מאחר ובאתר התובע היה ציון כי כל הזכויות שמורות לתובע, ובהתחשב ביצירתיות הנמוכה בצילומים, מאידך גיסא, יש להעמיד את הפיצוי על הפגיעה בזכות המוסרית על סך כולל של 500 ש"ח. הנתבעים טענו כי פעלו בתום לב, הן משום שהצילומים הועברו אליהם על-ידי בעלי הנכסים ומשרדי תיווך, והן משום שהסירו את הצילומים מיד עם היוודע להם על טענות התובע. לנתבעים לא יכולה לעמוד הגנת סעיף 58 לחוק זכות יוצרים, מקום בו הנתבע 2 הוא בעלים של אתר העוסק בעולם תוכן דומה לזה של התובע ומי שהוא בעל ידע בתכנות ובניית אתרים. כמו כן, גם באתר הנתבע וגם באתר התובע מופיעות הצהרות בדבר זכויות היוצרים. בנסיבות אלה, אין ספק שהנתבע 2 ידע על קיום זכות יוצרים. לזכותם של הנתבעים עומדת ההסרה המהירה של הצילומים מהאתר סמוך לאחר פניית התובע. עניין זה יילקח בחשבון בשקלול הנסיבות בשאלת הפיצוי. יש לסווג את הפרות זכויות היוצרים כהפרה אחת, בגדר היותן מאותו סוג, שכן מדובר בהפרות הומוגניות באופיין ובטבען. בנסיבות העניין, הערך הכלכלי העצמאי המצוי בכל צילום, או בכל קבוצת צילומים, אינו גבוה, הנזק הממשי שנגרם לתובע הוא תחום ומצומצם בהיקפו. מנגד, הרווח שצמח לנתבעים בשל ההפרה אף הוא מוגבל עד מאוד. לכל אלה מצטרפת עובדת ההסרה המהירה. הנתבעים ישלמו לתובע סך כולל של 2,000 ש"ח בגין הפרת זכויות היוצרים בצילומים.