(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת דניה קרת-מאיר): התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה כספית רחבת היקף, שעיקרה בנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כאשר כספים שהשקיע ירדו לטמיון במהלך שימוש בפלטפורמת המסחר המקוונת בשוק המט"ח שמפעילה הנתבעת 1. התביעה נדחתה. במסגרת פסק דינו המקיף, נדרש ביהמ"ש לשאלה האם התובע אישר את תנאי השימוש של הנתבעת 1 באינטרנט. כאשר הנתבעת טענה כי התובע אישר את תנאי השירות קודם שהחל לקבל ממנה שירותים וכן כי תנאי השירות קובעים במפורש כי הנתבעת רשאית לפעול כעושת שוק וכי היא אינה "חייבת להתכסות". נפסק -

כפי שעולה מהתצהירים, כדי לסחור דרך אתר הנתבעת היה על התובע לאשר את תקנון הנתבעת. אישור התקנון נעשה בדרך של לחיצה על "I Agree". ללא חתימה אלקטרונית כאמור ואישור תנאי השימוש, לא ניתן לסחור דרך האתר. בתנאי השימוש נכלל סעיף מפורש בו נקבע כי הנתבעת היתה רשאית לפעול במעמד של עושת שוק. ההלכה הפסוקה קובעת כי אדם החותם על הסכם מחויב בתנאיו ומוחזק כמי שקרא את התנאים והסכים להם. הפסיקה קבעה כי טענת "לא נעשה דבר", המבוססת על הטענה כי צד להסכם לא קרא אותו ולא ידע על מה חתם ועל מה התחייב, היא טענה שהנטל להוכיחה הוא נטל כבד מעבר לנדרש במשפטים אזרחיים. ההלכה מתייחסת לסיטואציה בה מוצג בפני צד מסמך כתוב, כאשר החתימה היא האקט המשפטי המעיד, ככלל, כי החותם קרא את המסמך עליו הוא חותם והסכים לתוכנו. מדובר בחזקה שנועדה לוודא שהסכמים חתומים יהיו ככלל הסכמים מחייבים, על כל האמור בהם. במקרה זה תנאי השימוש הם הסכם מקוון, "אינטרנטי", ולא הסכם כתוב, בהם אקט החתימה שונה. 

בעניין מלכה [ת"א 1963-05-11] נקבע כי אין מניעה להחיל הלכה זו גם ביחס ל"חתימה" על מסמך מקוון, או לאישור מסמך כזה בדרכים אחרות, דוגמת אקט של פתיחת חשבון. עוד נקבע בעניין זה כי כדי שלחתימה מקוונת תהיה אותה משמעות כמו לחתימה על מסמך כתוב, יש לוודא כי החותם אכן היה מודע לתנאים עליהם חתם וכי קרא אותם. במקרה בו מתקשר אדם בהסכם מקוון שכל תנאיו גלויים בפניו והוא מאשר את הסכמתו להם, ניתן להחיל את ההלכה לעיל. בהלכה זו נקבע גם כי ככלל, הנטייה של ביהמ"ש תהיה לתת משנה תוקף להסכם מקוון מסוג clickwrap, כמו ההסכם במקרה זה, שהסכמת המתקשר בו היא אקטיבית (ולעומת הסכמים מסוג browsewrap). הדברים נכונים גם כאשר לא כל תנאי ההסכם גלויים בפני המתקשר וכדי לראות את חלקם עליו לפנות לקישור, שהוא ברור, קל להגיע אליו ולהיחשף לתנאיו. קביעות אלה מקובלות ויש להחיל אותן במקרה הנוכחי. אין לקבל את גרסת התובע, שהוא סוחר במט"ח באמצעות האינטרנט, כי אינו מכיר את דרך הפעולה של אישור תנאי שימוש באתרי אינטרנט באמצעות לחיצה על כפתור "I Agree". לא נסתרה העדות לפיה לא היתה דרך אחרת בה יכול היה התובע להתחיל לסחור בפורקס, מבלי לאשר את תנאי השימוש באתר הנתבעת.