(פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטת ורדה פלאוט): בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בראשל"צ [ת"ק 64326-12-14], שקיבל בחלקה את תביעת המבקשת וחייב את המשיבה לשלם לה 2,600 ש"ח כפיצוי בגין משלוח 34 מסרונים פרסומיים, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקשת טענה כי ביהמ"ש קמא שלא פסק לזכותה את מלוא סכום התביעה (וזאת לאור מסקנתו כי מרבית המסרונים נשלחו בשל כשל במערכות המחשוב של המשיבה). נפסק - יש להיעתר לבקשה, לדון בה כערעור ולקבל את הערעור בחלקו. יש לראות את ההודעות שקיבלה המבקשת: 31 הודעות שנשלחו כולן ללא הסכמתה, באותו היום ובטווח של 3 שעות, וכן שלוש הודעות נוספות שנשלחו כ-12 יום לאחר מכן, כהודעות שבגינן זכאית המבקשת לפיצוי כחוק. יחד עם זאת, אין ביהמ"ש חייב לפסוק את הפיצוי המקסימלי. ביחס ל-31 ההודעות הראשונות תפצה המשיבה את המבקשת ב-300 ש"ח לכל הודעה. ביחס לכל הודעה שנשלחה לאחר מכן תפצה המשיבה את המבקשת ב-1,000 ש"ח להודעה. סה"כ תפצה המשיבה את המבקשת ב-12,300 ש"ח וכן תישא בהוצאות בסך 5,000 ש"ח בשתי הערכאות.