(פסק-דין, שלום צפת, השופטת רבקה איזנברג): תביעה בעילה של הפרת זכויות יוצרים ביחס ל-3 תמונות שפורסמו בעיתון "צפת מרום" שבבעלות הנתבעת. התובע, צלם שעבד בעבר עם הנתבעת, טען כי צילומי אירוע שהתרחש בצפת (ריסוס צלבי קרס על רכבים) פורסמו בעיתון ללא אישורו וללא שניתן לו קרדיט. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התמונות שפורסמו בעיתון שונות מתמונות התביעה וכי מדובר בתמונות דומות שצולמו על-ידי מי מבין האנשים הרבים שנכחו במקום האירוע. נפסק -

על-מנת להכריע האם הופרו זכויות התובע יש להכריע בשאלה האם התובע הוא שצילם את תמונות התביעה וככל שהתשובה חיובית, יש להכריע האם מדובר באותן תמונות שפורסמו בעיתון ללא מתן קרדיט לתובע. שמו של התובע אינו מופיע על איזה מהתמונות שצורפו לתביעתו, ולפיכך לא קמה החזקה הקבועה בחוק בעניין זהות המחבר של היצירה. על התובע מוטל הנטל להוכיח כי הוא צילם את תמונות התביעה. עדות התובע כי הוא צלם התמונות היא עדות יחידה של בעל דין, לגביה נקבע בסעיף 54 לפקודת הראיות כי ביהמ"ש לא יפסוק על פיה, אלא אם יתן טעם וינמק מדוע מצא די בעדות יחידה זו. במקרה זה לא נמצא טעם להסתמך על עדותו היחידה של התובע, אשר יכול היה להמציא ראיות התומכות בטענתו ובחר שלא להביאן. התובע צירף לתביעתו רק את 3 התמונות וטען כי אלו צולמו על-ידו, הא ותו לא. התובע אישר כי צילם את התמונות במצלמה דיגיטלית וכי אין בידו תשליל של התמונות, בניגוד למה שטען בתצהירו. יש בסתירה זו כדי להטיל ספק במהימנות התובע, באופן שאינו מאפשר הנמקה מדוע יש להסתמך דווקא על עדותו היחידה לפיה הוא צלם התמונות.

התובע יכול היה להגיש ראיות התומכות בגרסתו, אך לא עשה כן (למשל, הודעות דוא"ל הכוללות את התמונות, אותן שלח לאתרים אחרים לשם פרסומן). התובע גם אישר כי את נתוני הצילומים ("פיקס דאטה") ניתן היה לראות במצלמה וכי חלקם אף מצויים במחשב שלו, אך למרות יכולתו להציג את "תעודת הלידה של התמונה", שהייתה תומכת בגרסתו, בחר שלא להציגה. התובע לא טרח להציג אסמכתא לפיה מי מבין האתרים שאליהם העביר את התמונות, פרסם את התמונות עם קרדיט כלשהו. אי הצגת ראיות כאמור עומדת כנגד טענת התובע כי הוא שצילם את התמונות. תמוה כיצד לא טרח התובע לשתול בתמונות סימן מים, שעה שאישר כי לרוב כאשר הוא מעוניין בהפצת התמונות עם קרדיט בלבד, וללא תמורה, הוא נוהג לשתול סימן כאמור. משאין חולק כי תמונות רבות מהאירוע פורסמו והופצו באתרים שונים ולאור האמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום, וכשהצילום הוא דיגיטלי, אין די בהצגת תמונות התביעה כדי להוכיח שהתובע הוא שצילם אותן והוא יכול היה להשיג קבצים דיגיטליים של התמונות גם אם לא צילם אותן במקור בעצמו. דין התביעה להידחות מהטעם שהתובע לא הוכיח שצילם את תמונות התביעה. למעלה מן הצורך, גם אם היה התובע מוכיח כי הוא צלם התמונות, לא שוכנע ביהמ"ש כי מדובר באותן תמונות שפורסמו בעיתון.