(פסק-דין, תביעות קטנות נתניה, השופטת חנה קיציס): התובע טען כי הנתבעת שלחה אליו 2 פרסומים בדוא"ל, ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי רכשה קובץ של רשימת ועדי בתי ספר, בו מופיע שם התובע, וכי סברה כי המידע בהודעותיה יעניין את התובע. נפסק - החוק אוסר על מפרסם לשלוח דבר פרסומת לנמען שלא נתן לכך את הסכמתו קודם לכן. טענת התובע כי לא מסר את כתובת הדוא"ל שלו או את הסכמתו לנתבעת לא נסתרה. הפיצוי המקסימלי הוא 1,000 ש"ח בגין כל הודעה, אך לביהמ"ש שיקול דעת בקביעת הסכום הראוי. הנתבעת רכשה קובץ כתובות ולא דקדקה האם ניתנה לה הרשאה מטעם התובע. הנתבעת שלחה לתובע 2 פרסומים בלבד, אשר אין בהם מסר פוגעני. הנתבע לא מצא לנכון להסיר עצמו מרשימת התפוצה עם קבלת הפרסום הראשון. הנתבעת תשלם לתובע 400 ש"ח בגין כל פרסום בתוספת 100 ש"ח הוצאות משפט.