(החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופטת עידית איצקוביץ): המבקשות הגישו בקשה למתן צו להעתקת חומר מחשב של המשיבה 2 ובקשה לסעדים זמניים כנגד כלל המשיבים. בבקשה נטען כי סמוך להתפטרותה ונטישתה של המשיבה 2 את תפקידה הניהולי אצל המבקשות, היא שלחה בחשאי מיילים למתחרה של המבקשות (המשיבה 3) וכי בשל החשש להשמדת ראיות נתבקש צו להעתקת המיילים שנשלחו בין המשיבים, מתיבת הדוא"ל הפרטית של המשיבה 2 ב"וואלה". כן התבקשו סעדים נגד המשיבים 1-2 המונעים מהם לעבוד או לקיים קשר עסקי עם המשיבה 3, לתקופות שונות. בנוסף, התבקש צו מניעה זמני האוסר על המשיבה 3 לעשות שימוש במידע העסקי שקיבלה מהמשיבים 1-2 (ובכלל זאת לאסור על המשיבה 3 להתמודד או להשתתף במכרז בתחום המחשוב ורישום המקרקעין בטנזניה). לאחר דיון במעמד צד אחד ניתן צו ארעי למינוי כונס נכסים לחיפוש בתיבת הדוא"ל של המשיבה 2 ולהעתקת המיילים שהוחלפה בין המשיבות 2 ו-3. נפסק - המשיבים 1-2 עברו לעבוד בחברה (המשיבה 3) המתחרה באופן חלקי עם המבקשות, בניגוד לתניות אי-התחרות שבהסכמי העבודה שלהם. על-אף זאת, אם לא יוכח שקיים "אינטרס לגיטימי" של המבקשות לא יינתן תוקף להסכמי אי-תחרות שנחתמו על-ידי העובדים. על-מנת להצדיק פגיעה בחופש העיסוק של העובדים, על סיון להוכיח כי היא בעלת אינטרס לגיטימי הזקוק להגנה, כגון הגנה על סוד מסחרי שלה, או התנהלות חסרת תום-לב של העובדים. כן יש לבחון האם הוכח כי העובדים קיבלו "תמורה מיוחדת" עבור התחייבותם שלא להתחרות עם המבקשות לאחר סיום עבודתם (בשלב זה לא הובאו ראיות מספקות לכך על-ידי המבקשות). למשיבה 1 מומחיות בתחום ה-GIS וכן קשרים וידע בשוק באפריקה. קיומו של סוד מסחרי דרוש הוכחה, לרבות העובדה כי הוא נשמר בתור שכזה על-ידי מי שטוען לסוד. ידע, קשרים, מומחיות שנרכשים במהלך העבודה אינם בגדר "סוד מסחרי" ואין למנוע מעובד להעביר למעסיקו החדש, או לעסקו הפרטי, את אותם כישורים שנרכשו. התמחות בתחום מסוים לא נבנית ביום אחד. במקרה של המשיבה 1 היה לה ידע קודם בתחום המערכות הגיאוגרפיות הממוחשבות, מתקופת עבודתה בעיריית ת"א. ברור שמדובר בבסיס ידע שהתעשר במהלך תקופת עבודתה אצל המבקשות. אולם, עצם העובדה שבעבודה זו נרכשו ידע ומומחיות אינה מספקת כדי להצביע על קיום של סוד מסחרי. במסגרת צו הכינוס הומצאו לביה"ד הודעות דוא"ל שהוחלפו בין המשיבה 1 לבין מנהלי המשיבה 3. ב"כ המשיבים כי הראיות הושגו באמצעים פסולים, תוך חדירה למחשב שניתן למשיבה 1 במסגרת עבודתה, מתיבות דוא"ל פרטית או מעורבת שלה, ועל כן יש לפסול את הראיות שהושגו שלא כדין. לא ניתן להכריע בשאלה במסגרת הבקשה לצווים זמניים. בחלק מתכתובות הדוא"ל יש מסירה של מידע שאינו בידיעת רבים, אשר סביר להניח שנמסר למשיבה 1 בשל יחסי האמון שלה עם מנכ"ל המבקשות. אולם, מדובר יותר במידע רכילותי מאשר טכני. ייתכן מאוד שלא מן הראוי להעביר פרטים כאלה לחברה אחרת, גם אם לא מדובר במתחרה, מכוח חובת הנאמנות החלה על הצדדים ליחסי עבודה. עם זאת, לא מדובר בגילוי סוד מסחרי של המבקשות. מעבר לכך, כל המידע היה קשור למכרז בטנזניה, אשר בו לא השתתפה המשיבה 3 בסופו של יום. בנוגע למשיב 2, לא הובאה כל ראיה על חשש לגילוי סודות מסחריים של המבקשות. נוכח זאת, ספק אם קיימות ראיות לכאורה המצדיקות מתן צו זמני נגד המשיבים.