(פסק-דין, תביעות קטנות הרצליה, הרשמת ענת דבי): הנתבעת, מוסד ללא כוונת רווח, שיגרה, במהלך תקופה של כ-4 שנים, 39 הודעות טקסט אל התובע, הקוראות לו לתרום כסף לפעילות העמותה. התובע טען כי ההודעות נשלחו אליו ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי מטרת ההודעות היתה גיוס תרומות לפעילותה ההומניטרית של העמותה וכי הן אינן מהוות "דבר פרסומת" כמשמעות הגדרה זו בחוק. נפסק -

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת שלחה 39 הודעות כאמור לטלפון של התובע וכי לא התקבלה הסכמת התובע למשלוח ההודעות. השאלה העומדת להכרעה היא משפטית והיא האם החוק חל על הודעות טקסט הנשלחות על-ידי עמותות, שעניינן גיוס תרומות כספיות לצורך פעילות העמותות. פרשנות החוק תיעשה ראשית לפי לשונו. ככל שלשון החוק ניתנת למספר פרשנויות, יש ליתן לחוק את הפרשנות העולה בקנה אחד עם מטרת החוק ורוחו. העמותה נכנסת בגדרה של הגדרת "מפרסם", שכן הודעות הטקסט נועדו לקדם את מטרות העמותה. ביהמ"ש סבור כי ההודעות מהוות "דבר פרסומת", שהחוק מגדיר כמסר המופץ באופן מסחרי. אין החוק דורש כי המסר יהיה למטרות מסחריות, אלא נדרש כי המסר יופץ באופן מסחרי. המחוקק בחר להכליל בהגדרה את המילים "לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת" וגם בכך יש ללמד כי המחוקק החיל את החוק לא רק על הודעות שמטרתן מסחרית. החוק אינו שולל תחולתו ממסרים שאינם מסחריים מטבעים והנשלחים על-ידי עמותות. מדובר בהודעות המופצות על-ידי הנתבעת לקבוצה גדולה של נמענים, באופן מסחרי. מטרת ההודעות היא לעודד הוצאת כספים על-ידי הנמענים.

מדברי ההסבר לחוק ומהפסיקה עולה כי החוק בא לפתור את בעיית הפגיעה בפרטיות הנגרמת כתוצאה ממשלוח הודעות ספאם באמצעים אלקטרוניים שונים, ללא הסכמת הנמען מראש. המחוקק ביקש להתייחס למסרים המופצים בהיקף נרחב לקבוצה גדולה של נמענים, שמטרתם, בין היתר, לעודד את הנמענים להוציא כספים בכל דרך. המסקנה כי הודעות הנתבעת מהוות "דבר פרסומת" עולה בקנה אחד גם עם מטרת החוק ולא רק מלשונו. החוק לא החריג בסופו של דבר תרומות מגדר הגדרת "דבר פרסומת". אכן, מטרותיה של הנתבעת הן ראויות וחשובות, אלא שמשלוח המסרונים אינה הדרך היחידה בה ניתן לגייס תרומות. יש להעדיף את הזכות לפרטיות של הנמענים. מטרת החוק היא הגנה על האזרח מפני הטרדה חוזרת ונשנית באמצעים אלקטרוניים, ללא הסכמתו. לאור מטרה זו, אין משמעות לזהות המפרסם ולעובדה כי מטרת ההודעות ראויה.

בבחינת גובה הפיצוי יש לקחת בחשבון כי מטרת החוק היא הרתעתית ומכוונת למיגור תופעת הספאם וכן את היקף ההפרה (39 הודעות במהלך 4 שנים). מאידך, יש לקחת בחשבון שאף שניתנה לתובע אפשרות הסרה, הוא לא ביקש זאת במהלך השנים הללו, אף כי יכול היה להסיר את פרטיו בקלות. מחדל זה עולה כדי חוסר תום לב של התובע. יש גם לקחת בחשבון כי הנתבעת פעלה בתום-לב ובהסתמך על חוו"ד מקצועית וכן את אופי פעילותה של הנתבעת. הנתבעת תשלם לתובע סך של 7,800 ש"ח.