(פסק-דין, שלום חיפה, השופטת איילת הוך-טל): התובע הוא צלם עצמאי, אשר צילם את הצילום נשוא התביעה, בו נראה חייל צה"ל פורס את ידיו לצדדים אל מול צלם פלסטיני הניצב מולו. התובע העלה את הצילום לדף הפייסבוק שלו, שעליו סימן מים עם פרטיו, לרבות הסבר כי החייל המצולם מנסה להראות כי אינו נוקט אלימות כלפי הצלם שלידו. הנתבעת היא עמותה המעניקה שירותים משפטיים לאנשי כוחות הביטחון הנקלעים להליכים משפטיים בשטחי יו"ש ומחוץ להם. הנתבעת העלתה את צילומו של התובע לדף הפייסבוק ואתר האינטרנט שלה, לרבות סימן המים עם פרטי התובע. הצילום צורף לידיעה חדשותית אודות חיילים המצויים במעצר. התובע טען להפרת זכויות היוצרים שלו על-ידי הנתבעת, הן זכויותיו החומריות והן המוסריות. נפסק -

אין מחלוקת כי לתובע זכות יוצרים בצילום, כמובנה לפי סעיף 11 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. אף חלה החזקה שבסעיף 64(1) לחוק, שכן התובע טבע בצילום סימן מים עם פרטיו והדגשה אודות זכויותיו בו. הנתבעת לא הכחישה זאת ואף ציינה זאת במסגרת פרסומיה. העובדה שהתובע העלה את הצילום לבלוג בפייסבוק בסטטוס "פומבי", המאפשר גישה ישירה לכל גולש ברשת, אינה מעלה או מורידה לעניין זכויות התובע בצילום. לתובע אף זכות מוסרית בצילום. אין חולק כי הנתבעת העתיקה את הצילום ופרסמה אותו באתריה, ללא אישור התובע, הגם שאגב פעולות אלה שמרה על כיתוב שמו של התובע כצלם. פעולות הנתבעת נמצאות בגדר רשימת הפעולות האסורות לפי סעיף 11-12 לחוק ובהתנהלות זו עברה הנתבעת על הוראות סעיף 47 לחוק והפרה את זכויות היוצרים של התובע.

הנתבעת הפרה גם את זכותו המוסרית של התובע. אמנם הנתבעת העתיקה את הצילום As Is לאתריה, תוך ציון שמו של התובע כצלם, אך אין חולק כי ההקשר של הצילום בפרסום המקורי שונה בתכלית מההקשר בפרסום אצל הנתבעת. לתובע עומדת הזכות המוסרית כי יצירתו תופיע במלואה, עם הטקסט שצורף אליה במקור המהווה הסבר לצילום המוצג, מנקדות ראותו של היוצר. הוצאת הצילום מהקונטקסט המקורי והצמדו לטקסט בעל משמעות רעיונית שונה, שאינה נוגעת לצילום המקורי, מהווה פגיעה בזכותו המוסרית של התובע ועשויה ליצור מסר לפיו התובע משתייך לצד מסוים של המפה הפוליטית. התובע זכאי לכך שיצירתו תוצג אגב ההקשר המקורי בו ערך ופרסם אותה. האופן בו פרסמה הנתבעת את הצילום מהווה סילוף של היצירה כמובנה בסעיף 46 לחוק ואף פגיעה בכבודו ובשמו של התובע כיוצר שכן קיימת פגיעה אפשרית של פרסום מעין זה בעיסוקו של התובע כצלם עצמאי המתעד אירועים בגדה אגב סיכון חיים.

הנתבעת מבקשת לראות בדיווח שפורסם על-ידה משום "בקורת, סקירה ודיווח עיתונאי", לפי סעיף 19 לחוק. הדיווח לא נכנס בגדר המובן הנקוב בחוק. מדובר בעמותה לה תשתית פוליטית ורעיונית מוצקה. הדיווח נוסח על-ידי דוברות העמותה ולא נערך על-ידי עיתונאי. הדיווח מופיע תחת הכותר "חדשות" באתר העמותה. מדובר בדיווח המביא לידי ביטוי את המצע הרעיוני של העמותה ולא ניתן להתייחס אליו כאל דיווח עיתונאי, שהרי מקור ואופי הפרסום נועד "לשווק" את עמדות העמותה ופעילותה. לבעל הזכויות ביצירה קיימת זכות שיצירתו תוצג בהקשר המקורי. גם גורם הרוצה להתעמת עם המשמעויות העולות מאותו הקשר מקורי או לבקר אותן, חייב לדאוג כי היצירה תופיע באופן שאינו מסלף הקשר זה על-מנת דבר הביקורת יהווה שימוש הוגן. עניין זה אינו מבטא שימוש כזה. הנתבעת פרסמה את התמונה לאחר שאיתרה אותה במאגרים אלקטרוניים והוסיפה לצדה מלל מטעם הדוברות שלה, שנועד לקדם את פעילות העמותה. כל זאת, מבלי לבדוק את המשמעות שהצמיד התובע לצילום ומבלי לקבל את רשותו לאופן הצגה זה. גם לאחר פניית התובע, לא ביצעה הנתבעת פעולות אקטיביות להפסקת השימוש בצילום. התנהלות הנתבעת אינה עומדת בסטנדרט של הגינות. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי כספי בגין ההפרות בסך 10,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 5,000 ש"ח.