(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט מגן אלטוביה): תביעה שעילותיה הפרת זכות יוצרים ולשון הרע. התובע מנהל בלוג בפייסבוק בו מוצגות תמונות של אתרים בת"א בתקופות שונות. לטענתו הנתבע 1 פרסם בדף הפייסבוק שלו ושל הנתבעת 2 הזמנה לגולשי בלוג התובע להצטרף לגולשי הפייסבוק של הנתבעים וכן איים עליו ופרסם תיאור פוגע של התובע. התובע טען עוד כי מצא באתר הנתבעת 2 צילום של ביה"כ הגדול בת"א, אשר את התשליל שלה ואת זכויות היוצרים בה רכש התובע בארה"ב. הנתבע כפר בטענות התובע וטען, בין היתר, כי התובע הקניט אותו, כי התובע לא הוכיח את זכויותיו בתמונה וכי ממילא זכויות היוצרים בה פקעו. נפסק - התמונה צולמה לכאורה בשנת 1961 ומכוח הוראות סעיף 78(ט) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, חלות על התמונה הוראות חוק זכות יוצרים, 1911. בהתאם לסעיף 21 לחוק הישן, זכות היוצרים בתמונה חלפה לכל המאוחר בשנת 2011. התובע טען לתחולת סעיף 5(1) לפקודת זכות יוצרים, 1924, שכן זהות הצלם אינה ידועה. נראה כי התובע רכש את התמונה רק לאחר שזו פורסמה על-ידי ספריית תמונות, והוא אינו המפרסם הראשון. לפיכך נראה כי על התמונה יש להחיל את הוראות סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911, לפיה זכות היוצרים על התמונה פקעה. לעניין עילת לשון הרע, ציין הנתבע כי אכן כתב את הפוסט על התובע, אך כי התובע שינה את תוכן הפוסט והוסיף אמירות כדי לבסס את תביעתו. משהודה הנתבע כי כתב את הפוסט, הנטל עליו להוכיח כי התובע כתב חלקים ממנו. אין בידי הנתבע ראיה להוכחת טענתו ולמעשה נתפס כמודה במקצת ההשמצות שנכללו בפוסט. יש לקבוע כי הנתבע פרסם התבטאויות משמיצות כלפי התובע. הנתבע טען כי הפוסט הוא בתגובה להשמצות התובע אשר אף התחזה לגולשת. הנתבע לא צירף ראיות שיש בהן כדי לבסס את טענתו כי התובע התחזה לגולשת ועל כן הטענה נדחית. הנתבע ישלם לתובע פיצוי של 4,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע.