(פסק-דין, מחוזי י-ם, השופט רפאל יעקובי): עניין התביעה בזכויות בגופן "הדסה". התובעת עתרה לסעדים שונים ביחס לגופן זה, שמקורם בטענתה כי ירשה את הזכויות בגופן מאביה (פרידלנדר), שהיה יוצרו ובעליו הבלעדי. לטענתה, הנתבעים הפרו את זכויותיה, בעשותם בגופן שימושים מסחריים שונים ללא הסכמתה או הסכמת אביה. ביום 19.9.2011 קבע ביהמ"ש, בהחלטת ביניים, כי התובעת היא בעלת הזכויות בגופן ובכלל זה בתוצר הדיגיטלי שלו, כיוון שזכויות אלה היו בבעלות אביה כשנפטר ועברו אליה כיורשת. באותה החלטה נקבע גם כי הנתבעים לא יוכלו להיוושע מהטענה כי הגופן הפך לנחלת הכלל. בעקבות חוות-דעת של רו"ח חקירתי, שמצא כי הכנסות הנתבעת 1 ממכירת הגופן הסתכמו בסכום נמוך, בחרה התובעת במסלול של פיצויים ללא הוכחת נזק. נפסק - 

• הנתבעים לא הכחישו את טענות התובעת כי עשו שימוש בגופן, יצרו דיגיטציה שלו ושיווקו אותו למשתמשים סופיים ולחברות מסחריות. הנתבעים הפרו גם זכויות מוסריות, בשני אופנים: הראשון - הנתבעים לא הזכירו את שמו של פרידלנדר כיוצר הגופן, באופן ראוי ובולט ובכך הפרו את זכותו לייחוס היצירה על שמו; השני - יצירת הדיגיטציה על-ידי הנתבע 2 ויצירת גרסאות חדשות כתוצאה מכך הפרו את זכויות פרידלנדר לשלמות יצירתו. פועלם של הנתבעים לבצע שינויים בגופנים נוספים, שהתבססו על הגופן המקורי ופותחו לאחר הדיגיטציה, מבלי לקבל את אישור היוצר, מהווה הפרה נוספת של הזכויות המוסריות.
• הסעד ההצהרתי שנתבקש עולה מאליו, מכוח החלטת הביניים לעיל. מכוח סעד זה יש מקום לצווי המניעה וצווי העשה שנתבקשו על-ידי התובעת.
• יש להדוף את טענת הנתבעים כי התובעת מנועה מלבחור במסלול של פיצויים בלא הוכחת נזק. מסלול זה פתוח לתובעים בתביעות מסוג זה. כך במיוחד לנוכח האופן בו פעלו הנתבעים, וחוסר מהימנותם, שהביא לכך שמחוות דעתו של המומחה לא ניתן לגזור מה היו הרווחים האמיתיים של הנתבעים מן ההפרות שביסוד פסק-הדין. נקודת המוצא היא שרווח הנתבעים מהשימוש המסחרי שעשו במסגרת ההפרות גבוה בהרבה מהסכום הנמוך שאליו הגיע המומחה. הנתבעים, שהיו מעוניינים להציג תמונה של הכנסות נמוכות, לא מסרו למומחה את מלוא החומר והמידע בדבר הכנסותיהם האמיתיות שנגזרו מההפרות.
• יש לתת את הדעת למצב המשפטי הרלבנטי בתקופות השונות בהן בוצעו ההפרות. זאת, בהינתן שינוי בדין, המשליך על היקף הפיצויים שניתן לפסוק לגבי כל תקופה. ביחס לשיקולים אותם על ביהמ"ש לשקול, מתאים לשקות גם לגבי תקופת הדין הישן את השיקולים שפורטו מאוחר יותר בחוק החדש ולגבי שתי התקופות יש לשקול שיקולים רלבנטיים נוספים.
• התובעת טענה כי יש לספור 20 הפרות בתקופת הדין הישן, 12 הפרות בתקופת הדין החדש ועוד 147 הפרות שאירעו בשתי התקופות גם יחד. הנתבעים טענו כי ככל שהייתה הפרה, הרי שיש לראותה כהפרה מתמשכת אחת ולפצות בהתאם. ההפרות נעשו באופנים שונים כגון: אתרי אינטרנט, קטלוגי גופנים ושיווק לחברות מסחריות. הנתבעת 1 שיווקה את הגופן על-בסיס חודשי. הנתבעים שיווקי 6 גרסאות עיקריות של הגופן, 2 גרסאות נוספות וחבילות גופנים ששווקו באתרי אינטרנט נוספים, וזאת בערוצי שיווק ישירים ועקיפים.
• למרות זאת, אין לאמץ את מספרי ההפרות הגבוהים מאוד שנקבה בהם התובעת. יש להפחית מהם באופן משמעותי, שכן אין גבול לפיצולים השונים והיצירתיים שנעשו לצורך הספירה של התובעת, כך לגבי שמות הגופנים, מספר הגרסאות ועוד. בעת שפוסקים פיצוי ללא הוכחת נזק ובאים למנות את ההפרות שבהן מדובר, אין לעשות זאת באורח טכני ופשטני, המזמין גם מלאכותיות ויצירתיות שאינן ראויות. יש לעשות כן בשכל ובזהירות רבה ומתוך ראייה רחבה של העניין. נקודת המוצא תהיה כי מספר ההפרות בכל תקופה רלבנטית יהיה כשליש מהמספר בו נוקבת התובעת.
• היקף ההפרות - מדובר בהפרות מרובות ובהיקף נרחב מאוד, בדרכים רבות ומגוונות, באמצעותן הפיצו הנתבעים גרסאות שונות של הגופן לרבות התוצר הדיגיטלי שלו. הנתבעים ביצעו שימוש בשש גרסאות של הגופן ובהמרתו לפורמט דיגיטלי ובכך העצימו את היקף התפוצה של הגופן ובעת ובעונה אחת את היקף ההפרה של זכויות התובעת, בכך שהתאפשרה גישה לגופנים באמצעים ממוחשבים והמוניים. הנתבעים, שעיסוקם בתחום הגופנים, ניצלו את הידע הרב שברשותם, כמובילים בתחום זה, כדי להשיא את יכולותיהם בהפצה, במכירה ובשימוש שנעשה בגופן.
• משך הזמן בו בוצעו ההפרות - התפרס על פני עשרות שנים והוא כולל תקופות ארוכות שחלה לגביהן התיישנות ואינן כלולות בתביעה. תקופת ההפרה התפרסה על מספר שנים; חומרת ההפרות - מדובר בהפרה חמורה בקנה מידה רחב. הנתבעים עשו שימוש בזכות התובעת כבתוך שלהם, מסחרו אותה, ביצעו בה דיגיטציה ואף פיתחו גופנים נוספים שצמחו מהגופן המקורי ומוסחרו כגופנים עצמאיים. חומרה יתרה נודעת לכך שהנתבעים לא בחלו באמצעים כדי לממש את מסחור הגופן עוד בחייו של פרידלנדר. העובדה כי התובעת לא עסקה בתחום הגופנים ולא היתה מודעת לזכויותיה, אין בה כדי לגרוע מזכויות אלה ומחומרת הפרתן על-ידי הנתבעים.
• הנזק הממשי לתובעת והרווח שצמח לנתבעים - אין לתת משקל רב לנזקיה הממשיים של התובעת, שכן היא לא גילתה מעורבות ועניין במהלכים כלכליים הקשורים לגופן. לעומת זאת, יש להביא בחשבון רווח משמעותי שצמח לנתבעים מן ההפרות; מאפייני פעילות הנתבעים - העובדה שהנתבעים עוסקים בתחום הגופנים שנים רבות עומדת להם לרועץ. הם מכירים את הדין היטב וידועים כי מי שעומדים על זכויותיהם באופן דווקני כשמתבצעת הפרה של אחת מאלפי הגופנים שנמצאים בספרייתם. הם אף ניסו לרכוש מהתובעת את זכויותיה בגופן, תוך שהם יודעים כי הם מבצעים הפרה בוטה של זכויותיה במשך שנים רבות.
• טיב היחסים בין הצדדים - היחסים בין הנתבע 2 לפרידלנדר היו קרובים ביותר. פגיעה בוטה זו של תלמיד בזכויותיו של מורו היא חמורה ביותר. הנתבע 2 הכיר את פרידלנדר וידע כי הוא דווקני מאוד בדרישתו שלא לעשות דיגיטציה לגופן, דבר שלא מנע מהנתבע 2 לעשות כן ברבות הימים; תום ליבם של הנתבעים - הנתבעים פעלו בחוסר תום לב מודע, פעלו ברגל גסה ובהתעלמות מוחלטת מזכויות התובעת בתחום המוכר להם היטב והשתמשו בגופן המוגן בזכויות יוצרים. חוסר תום הלב יהיה שיקול להכבדת הפיצויים שייפסקו.
• יש להביא בחשבון גם את: (1) הימנעותו של פרידנלנדר מנקיטת פעולות אקטיביות למניעת השימוש בגופן במשך שנים כה רבות; (2) טענת הנתבעים כי התנהלותם הביאה לגופן פרסום ואפשרה נגישות יתרה אליו.
• יש לפצות את התובעת ב-80,000 ש"ח עבור תקופת הדין הישן וזאת לפי הסכום המינימלי שהתובעת עתרה לו לגבי כל הפרה; סכום כולל של 130,000 ש"ח עבור תקופת הדין החדש וזאת לפי פיצוי ממוצע של כ-30,000 ש"ח לכל אחת מההפרות; סכום כולל של 600,000 ש"ח עבור ההפרות בשתי התקופות. החיובים בפסק-הדין מתייחסים לכל הנתבעים ביחד ולחוד. בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעת את הוצאות המשפט וכן סכום כולל של 200,000 ש"ח עבור שכ"ט עו"ד.