(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט יצחק עמית): ערר על החלטת ביהמ"ש המחוזי בנצרת [מת' 42627-05-15], שהורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בית בתנאים מגבילים. לפי כתב האישום, הנאשם עשה שימוש בצילומיו של קטין שחשבון הפייסבוק שלו נפרץ, על-מנת ליצור קשר עם קטינות בנות 11-14, שכשהוא מתחזה לנער בשם אבי. הנאשם פיתה את הקטינות בדרך זו לנהל עמו מערכות יחסים מיניות וירטואליות, במסגרתן ביקש את הקטינות לשלוח אליו צילומי עירום ולבצע בעצמן מעשים מיניים שונים. נפסק - המשיב שוטט במרחב הוירטואלי ולכד ברשתו ילדות בנות 11-12. על החומרה והייחודיות של התופעה של עבירות מין ברשת עמד בית המשפט בשעתו במסגרת בש"פ 2065/13. ואכן, המשפט הולך ומתייחס בחומרה לתופעות אלה, תוך צמצום הפער בענישה בין העולם "האמיתי" לעולם הוירטואלי, מתוך הבנה שהזירה החדשה של עבירות המין אינה באמת "וירטואלית", אלא חודרת לעולם האמיתי והממשי של נפגעי העבירה, ואין טרף קל מקטינים וקטינות. אך לאחרונה, גזר בית משפט זה עונש של 12 שנים בגין עבירות מין חמורות וקשות שבוצעו דרך האינטרנט [ע"פ 707/14]. חומרת העבירה כשלעצמה אינה מקימה עילת מעצר והדילמה לגבי מעצרם של מבצעי עבירות מין באינטרנט אינה קלה, בהתחשב בכך שלפי רוב לנאשמים אין עבר פלילי ומחוץ לרשת הם מתפקדים ונוהגים כאנשים נורמטיביים. הדילמה היא עד כמה ניתן להקהות את מסוכנותו של הנאשם בחלופת מעצר. שירות המבחן התקשה לתהות על קנקנו של הנאשם והעריך כי לא ניתן לשלול סיכון להישנות המעשים. יש להוסיף לכך את הקלות והזמינות בה ניתן לגלוש ברשת, באמצעות מחשב או טלפון נייד. כפי שסוחרי סמים או מבצעי מעשי תרמית יכולים להמשיך במעלליהם גם בחלופת מעצר, כך גם מבצעי עבירות באינטרנט, אם עבירות מין ואם עבירות מסוג אחר. בבחינת השיקולים השונים החליט ביהמ"ש לא להתערב בהחלטת ביהמ"ש המחוזי. הערר נדחה.