(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט עמית יריב): במסגרת תביעת ספאם, הורה ביהמ"ש לתובע להסביר מדוע הוגשה התביעה נגד 6 נתבעים, כאשר המכנה המשותף בין כולם הוא, לכל היותר, טענת התובעת להפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע הבהיר כי החלטתו להגיש את התביעה המאוחדת נובעת מהמגבלה בבתי המשפט לתביעות קטנות בעניין הגשת יותר מ-5 תביעות בשנה. נפסק - יש להורות על מחיקת התביעה. תקנות סדרי הדין מאפשרות לצרף נתבעים לתביעה אחת בהתקיים שני תנאים מצטברים: (1) קשר ענייני בין הנתבעים ובין עצמם ובינם ובין התובע; (2) שאלה משותפת עובדתית או משפטית. במקרה זה לא מתקיים התנאי של קשר ענייני בין הנתבעים ובין עצמם. אין מדובר בנתבעים שיש ביניהם קשר כלשהו וגם ההודעות שנשלחו אינן קשורות זו לזו, לא בתוכנן ולא בזהות שולחן. כל אחת מההודעות עוסקת בהצעה עסקית אחרת, מגוף עסקי אחר. לא מדובר בתביעה "בשל סדרה אחת של מעשים או עסקאות", כי אם בשש תביעות נפרדות שהתובע מבקש לנהל ביחד מטעמיו הוא. גם התנאי השני, של שאלה משותפת, מתקיים במידה מועטה ביותר. מאחורי כל הודעה עומדת תשתית עובדתית נפרדת (למשל, ייתכן כי חלק מהתובעים יטענו כי התובע אישר את משלוח ההודעות). באשר לשאלה המשפטית, אכן שש התביעות עוסקות כולן בהפרה לכאורה של חוק הספאם, אולם לא ניתן לומר כי הן מעוררות "שאלה משפטית" משותפת, אלא כי יש בהן "עילה משותפת" בהיבט המשפטי. במצב דברים זה אין הצדקה לניהול מאוחד של ההליך. חמור מכך, התובע הודה כי תכלית ההגשה המאוחדת נועדה לעקוף את המגבלה של הגשת 5 תביעות בשנה.