(פסק-דין, שלום נתניה, השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ): התובעת, בעלת סטודיו לאדריכלות, התקשרה עם הנתבע על-מנת שיבנה עבורה אתר אינטרנט. לטענתה, גילתה כי תכני האתר שלה, לרבות מאמרים, תמונות ותבניות עיצוב, הועתקו לאתר עמותת "מרכז שורשים", שגם אותו בנה הנתבע, וכן לאתר נוסף. הנתבע טען כי קוד המקור ששימש אותו לבניית אתר התובעת שייך לו וכי בניית אתר "תבנית" היא פרקטיקה נפוצה. נפסק -

התובעת הוכיחה כי עיצובו הגראפי של האתר הוא יצירה בהתאם לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. התובעת השקיעה זמן רב בהליכי החשיבה לשם יצירת תבנית האתר, בעזרת מעצב גראפי שעיצב עבורה תבנית ייעודית והעניק לה הזכויות על עיצוב זה. המאמרים באתר נכתבו בזמנים שונים, על נושאים שונים, לפי ניסיון התובעת בתחום. העיצוב הגראפי היה ייחודי והיו בו אלמנטים שלא נראו באתרי עיצוב פנים אחרים באותה עת. הנתבע טען כי לא בוצעה "העמדה לרשות הציבור", שכן לצורך הגעה לתכנים נדרש חיפוש מורכב. אף אם נדרש חיפוש מעין זה, עדיין הציבור יכול היה להגיע לתכנים אם יקיש שילוב מילים מסוים ולפיכך הוכיחה התובעת כי התכנים הועמדו לרשות הציבור. הנתבע הפר את ההסכם בין הצדדים הקובע כי אינו רשאי למכור, להשכיר, להעתיק ולמסור את קוד האתר למטרות מסחריות, שכן העיצוב הגראפי של אתר התובעת ותכניו הופיעו באתר העמותה וכן באתר נוסף.

הנתבע אינו יכול ליהנות מהגנת השימוש ההוגן שכן הוא השתמש בתכני אתר התובעת לעסק כלכלי אחר של בניית אתר לתאגיד אחר. הנתבע הפיק רווח כלכלי כשהשתמש במוצר של התובעת ולא עשה בו שימוש עצמי. הגנת ההעתקה הזמנית, לפי סעיף 26 לחוק, אינה יכולה לעמוד לנתבע. הנתבע במודע שתל את תכני אתר התובעת באתר העמותה. הנתבע לא הוכיח כי היתה זו העתקה זמנית, אלא נהפוך הוא, בשל הטעות היא התרחשה על-פני תקופה ארוכה, עד שגילתה זאת התובעת. יש מקום להתחשב בכך שהנתבע הסיר את התכנים מיד עם קבלת הודעת התובעת. באשר לפיצוי ולמספר ההפרות, לא ניתן לחשב כל מאמר בנפרד. הפיצול ל-40 הפרות, כטענת התובעת, יוביל לתוצאה שאינה הגיונית וסבירה. כל המאמרים מופיעים באתר כמיקשה אחת. אין מקום לפצל את דף האינטרנט למרכיביו ולראות בהעתקת כל אחד מהם כהפרה נפרדת. מחד, הנתבעת אכן חסך בעלויות והתעשר על חשבון התובעת. מנגד, הוא לא ידע אודות הטעות ומיד כאשר גילה עובדה זו דאג להסירה. על דרך האומדנה עליו לפצות את התובעת ב-10,000 ש"ח. אין צו להוצאות.