(פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, הרשם אורן כרמלי): תביעת ספאם. הנתבעת שיגרה לתובע 26 הודעות פרסומת באמצעות הדואר האלקטרוני. התובע טען כי המשלוח מנוגד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, הואיל ונעשה ללא הסכמתו. הנתבעת טענה כי התובע נרשם לשירותיה והסכים לקבל את הודעות הפרסומת. נפסק -

לפי רישומי מאגר הנתונים של הנתבעת, נרשם לכאורה התובע למאגר. התובע לא זוכר איך הגיע כתובתו למאגר, אולם אין בכך לשלול את האפשרות שנרשם לקבל שירות, תוך שיטוט באתר הנתבעת או תוך בירור אפשרות לחופשה באחד מיעדיה. די במסמך שהוצג לצורך מידת הראייה הנדרשת במשפט אזרחי כדי לקבוע כי התובע נרשם לקבלת דברי פרסומת מהנתבעת. החוק מאפשר לנמען להודיע על סירובו להמשיך ולקבל דברי פרסומת. התובע טען כי ניסה לפחות בשתי דרכים להסיר עצמו מהמשך קבלת דברי הפרסומת (מייל חוזר / לחיצה על הקישור המאפשר הסרה), אך כי רק לאחר הגשת התביעה חדלה הנתבעת לשלוח אליו פרסומות.

מששלח התובע לנתבעת בקשה להסרת כתובתו ולמרות האמור לא חדלה הנתבעת לשלוח לתובע הודעות פרסומת, אין אלא לקבוע כי הנתבעת הפרה את חובתה לפי החוק, באופן שמזכה את התובע בפיצויים לדוגמה ללא הוכחת נזק. לעניין גובה הפיצוי יש להתחשב בכך שהתובע הוא שנרשם במאגר הנתונים של הנתבעת, בניסיונות ההסרה ובכך שהתביעה הוגשה רק בחלוף שנתיים וחצי מיום ניסיון ההסרה שלא צלח. אין חשיבות לשאלת הקטנת הנזק מצד הנמען. הנתבעת תשלם פיצוי לתובע בסך 7,000 ש"ח.