(החלטה, שלום עכו, השופט ג'מיל נאסר): בקשת התובעת 1 לגבות את עדותה באמצעות כינוס וידאו (Video Conference), במסגרת בירור תביעתה לתשלום פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה עקב תאונה. התובעת, בת 75 כיום, חזרה להתגורר ושוהה בארה"ב ולטענתה יהיה לה קשה מאוד להגיע במיוחד לארץ לצורך חקירתה. נפסק - נימוקי הבקשה אינם עונים על דרישות החוק והפסיקה ולפיכך דין הבקשה להידחות. אין בבקשה נימוק ממשי שיצדיק חריגה מהכלל הבסיסי לפיו ימסור עד את עדותו באופן פרונטלי בפני ביהמ"ש. בקשה לגביית עדות באמצעות כינוס וידאו, הנסמכת על סעיף 13(א) לפקודת הראיות, כוללת בחינה של 3 תנאים מצטברים לשם הכרעה בבקשה: הבקשה צריכה להיות מוגשת בתום-לב; העדות רלבנטית לשאלות השנויות במחלוקת; למבקש סיבה טובה המונעת את בואם של העדים והופעתם לחקירה בביהמ"ש. יישום הכללים אינו אחיד והתוצאה הסופית היא תולדה של המקרה הפרטני. בנסיבות המקרה, לא ניתן לומר כי קיימת סיבה טובה המונעת את הגעתה של התובעת לארץ לשם מתן עדות וחקירה בדרך הרגילה.