- יש לבטל את היתר ההמצאה מחוץ לתחום שניתן במעמד צד אחד. אין בידי התובעת עילת תביעה טובה נגד אמאזון, אם כלל קיימת עילה כזו; לא מתקיימת חלופה מחלופות תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי (התקסד"א); בנוסף, ישראל אינה הפורום הנאות בנסיבות העניין ואף יש ממש בטענות אמאזון בדבר אי-הדיוק בהצגת העובדות בבקשת התובעת, דבר המעיב על קבלת הסעד המבוקש.
- אין לקבל את הטענה לפיה יש לדחות את בקשת הביטול בשל העובדה כי לא נתמכה בתצהיר. הנטל בבקשות מסוג זה מוטל על מבקש ההמצאה ובפסיקה נקבע כי אין הכרח בצירוף תצהיר מטעם מבקש הביטול.
- המסגרת הנורמטיבית - על המבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט להראות כי עניינו בא למצער בגדר אחת העילות המנויות בתקנה 500 לתקסד"א וכי עומדת לו עילה לגופו של עניין - "תביעה הראויה לטיעון", "שאלה רצינית" שיש לדון בה. לביהמ"ש מסורה סמכות שבשיקול דעת אם להתיר את ההמצאה, כאשר בין שיקוליו יביא את שאלת "נאותות הפורום" - האם ביהמ"ש הישראלי הוא הפורום הנאות לדיון בתביעה. שאלה זו תוכרע על-יסוד בחינת מכלול הנסיבות, לרבות מירב הזיקות.
- בחינת קיומה של עילת תביעה טובה - אמאזון היא חברה זרה המפעילה אתר, המספק לגולשים שירותים שונים והינה ספקית שירותי אינטרנט ותוכן. כדי להטיל אחריות על ספק שירותי אינטרנט, נדרש הצד הנפגע לפעול בהליך הדרגתי כפי שנקבע בפסק-הדין בעניין בורוכוב. במקרה הנדון הסתפקה התובעת במשלוח מכתב דרישה לאמאזון, שלכאורה אינו תואם לפרוצדורה בה נוקט האתר.
- התובעת, בין בהיותה מפרסמת באמאזון ובין כשפעלה כלקוח (עת הזמינה את המוצר מאמאזון), ידעה או היה עליה לדעת על הפרוצדורה המתחייבת. היה עליה לפעול בהתאם לפרוצדורה זו בטרם הגישה תביעה משפטית נגד אמאזון בתחומי מדינת ישראל. לפי פס"ד בורוכוב, היה עליה לפעול לפי המוסכם בין הצדדים ולאפשר לאמאזון לאתר את הגורמים המפרים לכאורה, לערוך את הבירור הנדרש ולפעול להסרתם, במידת הצורך. אם לא פעלה התובעת בדרך המתחייבת והמוסכמת, לא קנתה היא את זכות התביעה.
- לחילופין, אם יטען כי לא נכרת חוזה במקרה זה, לא הוכחה טענת התובעת לפיה מייל התשובה מאמזון לא התקבל. אמאזון צירפה את מייל התשובה בו תודרכה התובעת כיצד עליה לנהוג. סביר להניח כי מייל התשובה אכן נשלח לתובעת והתקבל בתיבת הדואר. ייתכן ולא נקרא או טופל על-ידי התובעת, אולם אמאזון עדיין רשאית לעמוד על הפרוצדורה באתר וזאת בטרם מתבררת תביעה משפטית, שכן למעשה לא ניתנה לה הזדמנות לטפל בתלונה ולפעול להסרתה.
- אין בידי התובעת עילת תביעה טובה נגד אמאזון, הן במישור הראייתי והן במישור המהותי. במישור העובדתי, כל שצורף לתמיכה הוא רכישה שביצעה התובעת מצד שלישי, כאשר אין מחלוקת שמדובר במוצר שנשלח מישראל. הראיה היחידה היא רכישת מוצר ישראלי; אותו מייצרת חברה ישראלית; שלכל היותר חברה ישראלית אחרת ביצעה הפרה (אם בכלל); ושנשלח מישראל. לא הוכחה ההפרה הנטענת שאמאזון פעלה כמאחסנת ו/או כמשלחת הסחורה, אלא כפלטפורמת מסחר בלבד.
- גם הטענות להפרת סימני מסחר לא זכו לעיגון ראייתי וחמור מכך, התובעת לא דייקה בהצגת העובדות, כאשר סימני המסחר של התובעת שהיו רשומים בישראל, נמחקו או נזנחו (לעומת סימן המסחר של התובעת בארה"ב שעודנו קיים). יש לראות בחומרה את דרך הצגת הדברים. זניחת סימני המסחר בארץ מלמדת שהתובעת מבקשת להגן על סימנה המסחרי והמוניטין שלה בחו"ל ולא בארץ. הדבר משליך גם על שאלת הפורום הנאות.
- באשר לשיווק מוצרים שלא על-ידי מורשה, לא הוכח בשלב זה שהמוצרים המשווקים באמאזון אינם מקוריים. מקובלת טענת אמאזון בכל הנוגע לייבוא מקביל ולכך שלא ניתן למנוע מכירת מוצרים מקוריים המיובאים בייבוא מקביל לישראל. לגבי יתר העילות הנטענות, כגון שימוש בזכויות יוצרים, לא נמצא כי אמאזון חרגה משימוש "הוגן" בהן.
- אין בפי התובעת עילת תביעה טובה הראויה להתברר כנגד אמאזון. לא די בעובדה שאמאזון מהווה פלטפורמת מסחר ושישראלים נוהגים להזמין את מוצריה, כדי להקים אחריות לכל פרסום מוצר באשר הוא. פלטפורמת מסחר זו נועדה בראש ובראשונה להזמנת מוצרים מחו"ל שאינם מיוצרים בישראל או הזמנת מוצרים ישראלים לחו"ל, שאחרת אין כל היגיון בשימוש באתר זה. עת נתבעות בישראל חברות ענק, מכוח הפרסום באינטרנט, יש לבחון היטב אם אכן קיימת עילת תביעה טובה והאם אין מדובר בחיפוש אחר כיס עמוק או הד תקשורתי כזה או אחר. לא די בעצם הפרסום עצמו כדי לבסס את אותה עילת תביעה.
- קיומה של חלופה לפי תקנה 500 - בכל הנוגע לתקנה 500(6), ביהמ"ש אינו סבור כי הסעד המבוקש מכוון כנגד דבר העומד להיעשות בתחומי המדינה, או שמדובר בהסרת מטרד בתחומי המדינה. הוא הדין לגבי תקנה 500(7). כאשר אמאזון היא חברה זרה מארה"ב, שעסקיה מתנהלים מארה"ב, שהמוצרים יכולים להיות מוזמנים מכל מקום בעולם, הרי שככל שמדובר בעילת התביעה נגד אמאזון (להבדיל מהמשיבות האחרות), אין מדובר במעשה או מחדל או מטרד הנעשים בישראל. לא די בעובדה שהפרסום האינטרנטי הינו גם בישראל כדי לקבוע שהמעשה או המחדל נעשים בישראל.
- שאלת הפורום הנאות - אף אם התובעת היתה מתגברת על המשוכות לעיל, סבור ביהמ"ש כי ישראל אינה הפורום הנאות לבירור התביעה. יישום המבחנים לעניין זה ובחינת "מירב הזיקות" - הנתבעת חברה זרה; מקום מושבה ארה"ב; הפרסום באתר נעשה מכוח התקשרות חוזית בשפה האנגלית; אמאזון טענה כי הדין החל הוא הדין האמריקאי וטענתה לא נסתרה. אין כל היגיון בהחלת הדין הישראלי על אמאזון, המשמשת כפלטפורמת מסחר למוצרים מכל קצוות תבל.
- אין לתת יד למהלך התובעת, בניסיונה לבצע המצאה לנציג לכאורה של המשיבה 1, כל זאת שהבקשה לביטול היתר המצאה עודנה תלויה ועומדת. מהלך זה נועד לעקוף את מתן ההחלטה על-ידי ביהמ"ש ולשפר עמדות בכל הנוגע לעניין נטלי ההוכחה.
ביום 19.7.2015 החליטה הרשמת פלינר, ביחס לבקשה להכיר בתוקף ההמצאה, כי כאשר נוקטים בהליך שהוא דרך המלך, ורק בשלב הסיכומים וכאשר מגיע נציג לכנס של חברה קשורה, מבקשים לנצל במה זו כדי לבצע המצאה כביכול לנציג, אין זה מופרך לקבוע שמדובר בשימוש לרעה בהליכי בית משפט.