(פסק-דין, שלום ב"ש, השופט רון סולקין): תביעת לשון הרע. התובע, צעיר העוסק בתחום קידום המכירות באינטרנט, ניהל במקביל קשר רומנטי עם כל אחת מהנתבעות. כאשר גילו זאת הנתבעות, הן רשמו מספר הודעות בדף הפייסבוק של התובע, בהן כינו את התובע בכינויי גנאי. התובע טען כי הפרסומים פגעו בשמו הטוב ובמשלח ידו. הנתבעות לא חלקו על הפרסומים, אך טענו כי התובע שיחק ברגשותיהן וכי מדובר בפרסומי אמת. נפסק -

ביהמ"ש נוטה לקבל את גרסת הנתבעות, המבוססת בראיות ותואמת את ההיגיון ואת ניסיון החיים. ביהמ"ש התרשם מהתובע כאדם מניפולטיבי, שאכן שידר מסרים סותרים לנתבעות וכי הנתבעות לא היו מסכימות לנהל קשר רומנטי עם התובע תוך ידיעה שהוא מנהל במקביל קשר נוסף.  נפסק לא פעם שגידופים כשלעצמם אינם מהווים לשון הרע, היות ולשון הרע הינה פרסום שהאדם הסביר עלול לקבל את תכנו לו ייחשף לו. במקרה דנן, איש לא יחשוב, מקריאת הגידופים שהוטחו בתובע, כי הם מתארים אותו, אלא האדם הסביר שיקרא את התכתובת יבין, לכל היותר, כי נתגלע סכסוך כלשהו בעניין אישי בינו לבין הנתבעות.

ההודעות האמורות נבלעו בתוך הרעש הגדול שברשתות החברתיות וביהמ"ש לא התרשם כי היתה להן השפעה כלשהי על התובע, בכוח או בפועל. טענת התובע כי משלח ידו נפגע כתוצאה מההודעות לא נתמכה בראיה כלשהי וביהמ"ש התרשם כי התובע הפריז בנוגע להשפעתן הפוטנציאלית של הודעות הנתבעות על פעילותו העסקית, ככל שקיימת. דווקא החלטתו של התובע לנהל הליך משפטי ארוך מול הנתבעות, היא אשר עלולה היתה ליתן נפח כלשהו להודעות, שנמחקו בחלוף תקופה קצרה. אלמלא הגשת התביעה, ספק רב אם הייתה נודעת להן משמעות כלשהי. ניכר היה כי כל רצונו של התובע הינו לגרור את הנתבעות להליכים כתוצאה ממה שתפס כהשפלתו על-ידן. הפרסומים אינם מהווים לשון הרע.

מעבר לנדרש, לפחות בנוגע לחלק הארי של ההודעות שנרשמו, עומדת לנתבעות ההגנה של "אמת דיברתי". אין לפסול את הטענה כי התנהגות התובע היה בה משום התגרות, שלא לומר פגיעה של ממש בנתבעות, תוך אדישות לרגשותיהן. המרשתת הינה בגדר כיכר העיר החדשה ונקבע כי אין בעובדה שפרסום כלשהו הינו וולגרי, בוטה, או אף אם יש פער בולט נחרצות בין הדעות המבוטאות בו לבין התשתית העובדתית התומכת בהן, כדי להוציאו מתחום ההגנה על חירות הביטוי. ההודעות שרשמו הנתבעות, הגם שניתן לחלוק על טיב טעמן והתנסחותן, אינה חורגת מתחומיו של חופש הביטוי, במיוחד כאשר מדובר ביחסים אישיים ופרטיים בין צדדים. התביעה נדחתה. התובע ישלם הוצאות בסך 10,000 ש"ח לכל אחת מהנתבעות.